1
וַ/יַּ֥עַןוַ/יַּ֥עַן אִיּ֗וֹבאִיּ֗וֹב וַ/יֹּאמַֽרוַ/יֹּאמַֽר
<욥의 대답>욥이 대답하여 이르되
2
ל֗וּל֗וּ שָׁק֣וֹלשָׁק֣וֹל יִשָּׁקֵ֣ליִשָּׁקֵ֣ל כַּעְשִׂ֑/יכַּעְשִׂ֑/י ו/הית/יו/הית/י בְּֽ/מֹאזְנַ֥יִםבְּֽ/מֹאזְנַ֥יִם יִשְׂאוּיִשְׂאוּ יָֽחַדיָֽחַד
나의 괴로움을 달아보며 나의 파멸을 저울 위에 모두 놓을 수 있다면
3
כִּֽיכִּֽי עַתָּ֗העַתָּ֗ה מֵ/ח֣וֹלמֵ/ח֣וֹל יַמִּ֣יםיַמִּ֣ים יִכְבָּ֑דיִכְבָּ֑ד עַלעַל כֵּ֝֗ןכֵּ֝֗ן דְּבָרַ֥/ידְּבָרַ֥/י לָֽעוּלָֽעוּ
바다의 모래보다도 무거울 것이라 그러므로 나의 말이 경솔하였구나
4
כִּ֤יכִּ֤י חִצֵּ֪יחִצֵּ֪י שַׁדַּ֡ישַׁדַּ֡י עִמָּדִ֗/יעִמָּדִ֗/י אֲשֶׁ֣ראֲשֶׁ֣ר חֲ֭מָתָ/םחֲ֭מָתָ/ם שֹׁתָ֣השֹׁתָ֣ה רוּחִ֑/ירוּחִ֑/י בִּעוּתֵ֖יבִּעוּתֵ֖י אֱל֣וֹהַּאֱל֣וֹהַּ יַֽעַרְכֽוּ/נִייַֽעַרְכֽוּ/נִי
전능자의 화살이 내게 박히매 나의 영이 그 독을 마셨나니 하나님의 두려움이 나를 엄습하여 치는구나
5
הֲ/יִֽנְהַקהֲ/יִֽנְהַק פֶּ֥רֶאפֶּ֥רֶא עֲלֵיעֲלֵי דֶ֑שֶׁאדֶ֑שֶׁא אִ֥םאִ֥ם יִגְעֶהיִגְעֶה שּׁ֝֗וֹרשּׁ֝֗וֹר עַלעַל בְּלִילֽ/וֹבְּלִילֽ/וֹ
들나귀가 풀이 있으면 어찌 울겠으며 소가 꼴이 있으면 어찌 울겠느냐
6
הֲ/יֵאָכֵ֣להֲ/יֵאָכֵ֣ל תָּ֭פֵלתָּ֭פֵל מִ/בְּלִימִ/בְּלִי מֶ֑לַחמֶ֑לַח אִםאִם יֶשׁיֶשׁ טַ֝֗עַםטַ֝֗עַם בְּ/רִ֣ירבְּ/רִ֣יר חַלָּמֽוּתחַלָּמֽוּת
싱거운 것이 소금 없이 먹히겠느냐 닭의 알 흰자위가 맛이 있겠느냐
7
מֵאֲנָ֣המֵאֲנָ֣ה לִ/נְגּ֣וֹעַלִ/נְגּ֣וֹעַ נַפְשִׁ֑/ינַפְשִׁ֑/י הֵ֝֗מָּההֵ֝֗מָּה כִּ/דְוֵ֥יכִּ/דְוֵ֥י לַחְמִֽ/ילַחְמִֽ/י
내 마음이 이런 것을 만지기도 싫어하나니 꺼리는 음식물 같이 여김이니라
8
מִֽימִֽי יִ֭תֵּןיִ֭תֵּן תָּב֣וֹאתָּב֣וֹא שֶֽׁאֱלָתִ֑/ישֶֽׁאֱלָתִ֑/י וְ֝/תִקְוָתִ֗/יוְ֝/תִקְוָתִ֗/י יִתֵּ֥ןיִתֵּ֥ן אֱלֽוֹהַּאֱלֽוֹהַּ
나의 간구를 누가 들어 줄 것이며 나의 소원을 하나님이 허락하시랴
9
וְ/יֹאֵ֣לוְ/יֹאֵ֣ל אֱ֭לוֹהַּאֱ֭לוֹהַּ וִֽ/ידַכְּאֵ֑/נִיוִֽ/ידַכְּאֵ֑/נִי יַתֵּ֥ריַתֵּ֥ר יָ֝ד֗/וֹיָ֝ד֗/וֹ וִֽ/יבַצְּעֵֽ/נִיוִֽ/יבַצְּעֵֽ/נִי
이는 곧 나를 멸하시기를 기뻐하사 하나님이 그의 손을 들어 나를 끊어 버리실 것이라
10
וּ֥/תְהִיוּ֥/תְהִי ע֨וֹדע֨וֹד נֶ֘חָ֤מָתִ֗/ינֶ֘חָ֤מָתִ֗/י וַ/אֲסַלְּדָ֣הוַ/אֲסַלְּדָ֣ה בְ֭/חִילָהבְ֭/חִילָה לֹ֣אלֹ֣א יַחְמ֑וֹליַחְמ֑וֹל כִּיכִּי לֹ֥אלֹ֥א כִ֝חַ֗דְתִּיכִ֝חַ֗דְתִּי אִמְרֵ֥יאִמְרֵ֥י קָדֽוֹשׁקָדֽוֹשׁ
그러할지라도 내가 오히려 위로를 받고 그칠 줄 모르는 고통 가운데서도 기뻐하는 것은 내가 거룩하신 이의 말씀을 거역하지 아니하였음이라
11
מַהמַה כֹּחִ֥/יכֹּחִ֥/י כִֽיכִֽי אֲיַחֵ֑לאֲיַחֵ֑ל וּ/מַהוּ/מַה קִּ֝צִּ֗/יקִּ֝צִּ֗/י כִּֽיכִּֽי אַאֲרִ֥יךְאַאֲרִ֥יךְ נַפְשִֽׁ/ינַפְשִֽׁ/י
내가 무슨 기력이 있기에 기다리겠느냐 내 마지막이 어떠하겠기에 그저 참겠느냐
12
אִםאִם כֹּ֣חַכֹּ֣חַ אֲבָנִ֣יםאֲבָנִ֣ים כֹּחִ֑/יכֹּחִ֑/י אִֽםאִֽם בְּשָׂרִ֥/יבְּשָׂרִ֥/י נָחֽוּשׁנָחֽוּשׁ
나의 기력이 어찌 돌의 기력이겠느냐 나의 살이 어찌 놋쇠겠느냐
13
הַ/אִ֬םהַ/אִ֬ם אֵ֣יןאֵ֣ין עֶזְרָתִ֣/יעֶזְרָתִ֣/י בִ֑/יבִ֑/י וְ֝/תֻשִׁיָּ֗הוְ֝/תֻשִׁיָּ֗ה נִדְּחָ֥הנִדְּחָ֥ה מִמֶּֽ/נִּימִמֶּֽ/נִּי
나의 도움이 내 속에 없지 아니하냐 나의 능력이 내게서 쫓겨나지 아니하였느냐
14
לַ/מָּ֣סלַ/מָּ֣ס מֵרֵעֵ֣/הוּמֵרֵעֵ֣/הוּ חָ֑סֶדחָ֑סֶד וְ/יִרְאַ֖תוְ/יִרְאַ֖ת שַׁדַּ֣ישַׁדַּ֣י יַעֲזֽוֹביַעֲזֽוֹב
낙심한 자가 비록 전능자를 경외하기를 저버릴지라도 그의 친구로부터 동정을 받느니라
15
אַ֭חַ/יאַ֭חַ/י בָּגְד֣וּבָּגְד֣וּ כְמוֹכְמוֹ נָ֑חַלנָ֑חַל כַּ/אֲפִ֖יקכַּ/אֲפִ֖יק נְחָלִ֣יםנְחָלִ֣ים יַעֲבֹֽרוּיַעֲבֹֽרוּ
내 형제들은 개울과 같이 변덕스럽고 그들은 개울의 물살 같이 지나가누나
16
הַ/קֹּדְרִ֥יםהַ/קֹּדְרִ֥ים מִנִּימִנִּי קָ֑רַחקָ֑רַח עָ֝לֵ֗י/מוֹעָ֝לֵ֗י/מוֹ יִתְעַלֶּםיִתְעַלֶּם שָֽׁלֶגשָֽׁלֶג
얼음이 녹으면 물이 검어지며 눈이 그 속에 감추어질지라도
17
בְּ֭/עֵתבְּ֭/עֵת יְזֹרְב֣וּיְזֹרְב֣וּ נִצְמָ֑תוּנִצְמָ֑תוּ בְּ֝/חֻמּ֗/וֹבְּ֝/חֻמּ֗/וֹ נִדְעֲכ֥וּנִדְעֲכ֥וּ מִ/מְּקוֹמָֽ/םמִ/מְּקוֹמָֽ/ם
따뜻하면 마르고 더우면 그 자리에서 아주 없어지나니
18
יִ֭לָּ֣פְתוּיִ֭לָּ֣פְתוּ אָרְח֣וֹתאָרְח֣וֹת דַּרְכָּ֑/םדַּרְכָּ֑/ם יַעֲל֖וּיַעֲל֖וּ בַ/תֹּ֣הוּבַ/תֹּ֣הוּ וְ/יֹאבֵֽדוּוְ/יֹאבֵֽדוּ
대상들은 그들의 길을 벗어나서 삭막한 들에 들어가 멸망하느니라
19
הִ֭בִּיטוּהִ֭בִּיטוּ אָרְח֣וֹתאָרְח֣וֹת תֵּמָ֑אתֵּמָ֑א הֲלִיכֹ֥תהֲלִיכֹ֥ת שְׁ֝בָ֗אשְׁ֝בָ֗א קִוּוּקִוּוּ לָֽ/מוֹלָֽ/מוֹ
데마의 떼들이 그것을 바라보고 스바의 행인들도 그것을 사모하다가
20
בֹּ֥שׁוּבֹּ֥שׁוּ כִּֽיכִּֽי בָטָ֑חבָטָ֑ח בָּ֥אוּבָּ֥אוּ עָ֝דֶ֗י/הָעָ֝דֶ֗י/הָ וַ/יֶּחְפָּֽרוּוַ/יֶּחְפָּֽרוּ
거기 와서는 바라던 것을 부끄러워하고 낙심하느니라
21
כִּֽיכִּֽי עַ֭תָּהעַ֭תָּה הֱיִ֣יתֶםהֱיִ֣יתֶם לאלא תִּֽרְא֥וּתִּֽרְא֥וּ חֲ֝תַ֗תחֲ֝תַ֗ת וַ/תִּירָֽאוּוַ/תִּירָֽאוּ
이제 너희는 아무것도 아니로구나 너희가 두려운 일을 본즉 겁내는구나
22
הֲֽ/כִיהֲֽ/כִי אָ֭מַרְתִּיאָ֭מַרְתִּי הָ֣בוּהָ֣בוּ לִ֑/ילִ֑/י וּ֝/מִ/כֹּחֲ/כֶ֗םוּ֝/מִ/כֹּחֲ/כֶ֗ם שִׁחֲד֥וּשִׁחֲד֥וּ בַעֲדִֽ/יבַעֲדִֽ/י
내가 언제 너희에게 무엇을 달라고 말했더냐 나를 위하여 너희 재물을 선물로 달라고 하더냐
23
וּ/מַלְּט֥וּ/נִיוּ/מַלְּט֥וּ/נִי מִ/יַּדמִ/יַּד צָ֑רצָ֑ר וּ/מִ/יַּ֖דוּ/מִ/יַּ֖ד עָרִיצִ֣יםעָרִיצִ֣ים תִּפְדּֽוּ/נִיתִּפְדּֽוּ/נִי
내가 언제 말하기를 원수의 손에서 나를 구원하라 하더냐 폭군의 손에서 나를 구원하라 하더냐
24
ה֭וֹרוּ/נִיה֭וֹרוּ/נִי וַ/אֲנִ֣יוַ/אֲנִ֣י אַחֲרִ֑ישׁאַחֲרִ֑ישׁ וּ/מַהוּ/מַה שָּׁ֝גִ֗יתִישָּׁ֝גִ֗יתִי הָבִ֥ינוּהָבִ֥ינוּ לִֽ/ילִֽ/י
내게 가르쳐서 나의 허물된 것을 깨닫게 하라 내가 잠잠하리라
25
מַהמַה נִּמְרְצ֥וּנִּמְרְצ֥וּ אִמְרֵיאִמְרֵי יֹ֑שֶׁריֹ֑שֶׁר וּ/מַהוּ/מַה יּוֹכִ֖יחַיּוֹכִ֖יחַ הוֹכֵ֣חַהוֹכֵ֣חַ מִ/כֶּֽםמִ/כֶּֽם
옳은 말이 어찌 그리 고통스러운고, 너희의 책망은 무엇을 책망함이냐
26
הַ/לְ/הוֹכַ֣חהַ/לְ/הוֹכַ֣ח מִלִּ֣יםמִלִּ֣ים תַּחְשֹׁ֑בוּתַּחְשֹׁ֑בוּ וּ֝/לְ/ר֗וּחַוּ֝/לְ/ר֗וּחַ אִמְרֵ֥יאִמְרֵ֥י נֹאָֽשׁנֹאָֽשׁ
너희가 남의 말을 꾸짖을 생각을 하나 실망한 자의 말은 바람에 날아가느니라
27
אַףאַף עַלעַל יָת֥וֹםיָת֥וֹם תַּפִּ֑ילוּתַּפִּ֑ילוּ וְ֝/תִכְר֗וּוְ֝/תִכְר֗וּ רֵֽיעֲ/כֶֽםרֵֽיעֲ/כֶֽם
너희는 고아를 제비 뽑으며 너희 친구를 팔아 넘기는구나
28
וְ֭/עַתָּהוְ֭/עַתָּה הוֹאִ֣ילוּהוֹאִ֣ילוּ פְנוּפְנוּ בִ֑/יבִ֑/י וְ/עַלוְ/עַל פְּ֝נֵי/כֶ֗םפְּ֝נֵי/כֶ֗ם אִםאִם אֲכַזֵּֽבאֲכַזֵּֽב
이제 원하건대 너희는 내게로 얼굴을 돌리라 내가 너희를 대면하여 결코 거짓말하지 아니하리라
29
שֻֽׁבוּשֻֽׁבוּ נָ֭אנָ֭א אַלאַל תְּהִ֣יתְּהִ֣י עַוְלָ֑העַוְלָ֑ה ו/שביו/שבי ע֝וֹדע֝וֹד צִדְקִ/יצִדְקִ/י בָֽ/הּבָֽ/הּ
너희는 돌이켜 행악자가 되지 말라 아직도 나의 의가 건재하니 돌아오라
30
הֲ/יֵשׁהֲ/יֵשׁ בִּ/לְשׁוֹנִ֥/יבִּ/לְשׁוֹנִ֥/י עַוְלָ֑העַוְלָ֑ה אִםאִם חִ֝כִּ֗/יחִ֝כִּ֗/י לֹאלֹא יָבִ֥יןיָבִ֥ין הַוּֽוֹתהַוּֽוֹת
내 혀에 어찌 불의한 것이 있으랴 내 미각이 어찌 속임을 분간하지 못하랴