1
וְ/עַתָּ֤הוְ/עַתָּ֤ה שָֽׂחֲק֣וּשָֽׂחֲק֣וּ עָלַ/י֮עָלַ/י֮ צְעִירִ֥יםצְעִירִ֥ים מִמֶּ֗/נִּימִמֶּ֗/נִּי לְ/יָ֫מִ֥יםלְ/יָ֫מִ֥ים אֲשֶׁראֲשֶׁר מָאַ֥סְתִּימָאַ֥סְתִּי אֲבוֹתָ֑/םאֲבוֹתָ֑/ם לָ֝/שִׁ֗יתלָ֝/שִׁ֗ית עִםעִם כַּלְבֵ֥יכַּלְבֵ֥י צֹאנִֽ/יצֹאנִֽ/י
그러나 이제는 나보다 젊은 자들이 나를 비웃는구나 그들의 아비들은 내가 보기에 내 양 떼를 지키는 개 중에도 둘 만하지 못한 자들이니라
2
גַּםגַּם כֹּ֣חַכֹּ֣חַ יְ֭דֵי/הֶםיְ֭דֵי/הֶם לָ֣/מָּהלָ֣/מָּה לִּ֑/ילִּ֑/י עָ֝לֵ֗י/מוֹעָ֝לֵ֗י/מוֹ אָ֣בַדאָ֣בַד כָּֽלַחכָּֽלַח
그들의 기력이 쇠잔하였으니 그들의 손의 힘이 내게 무슨 소용이 있으랴
3
בְּ/חֶ֥סֶרבְּ/חֶ֥סֶר וּ/בְ/כָפָ֗ןוּ/בְ/כָפָ֗ן גַּ֫לְמ֥וּדגַּ֫לְמ֥וּד הַֽ/עֹרְקִ֥יםהַֽ/עֹרְקִ֥ים צִיָּ֑הצִיָּ֑ה אֶ֝֗מֶשׁאֶ֝֗מֶשׁ שׁוֹאָ֥השׁוֹאָ֥ה וּ/מְשֹׁאָֽהוּ/מְשֹׁאָֽה
그들은 곧 궁핍과 기근으로 인하여 파리하며 캄캄하고 메마른 땅에서 마른 흙을 씹으며
4
הַ/קֹּטְפִ֣יםהַ/קֹּטְפִ֣ים מַלּ֣וּחַמַלּ֣וּחַ עֲלֵיעֲלֵי שִׂ֑יחַשִׂ֑יחַ וְ/שֹׁ֖רֶשׁוְ/שֹׁ֖רֶשׁ רְתָמִ֣יםרְתָמִ֣ים לַ/חְמָֽ/םלַ/חְמָֽ/ם
떨기나무 가운데에서 짠 나물을 꺾으며 대싸리 뿌리로 먹을 거리를 삼느니라
5
מִןמִן גֵּ֥וגֵּ֥ו יְגֹרָ֑שׁוּיְגֹרָ֑שׁוּ יָרִ֥יעוּיָרִ֥יעוּ עָ֝לֵ֗י/מוֹעָ֝לֵ֗י/מוֹ כַּ/גַּנָּֽבכַּ/גַּנָּֽב
무리가 그들에게 소리를 지름으로 도둑 같이 사람들 가운데에서 쫓겨나서
6
בַּ/עֲר֣וּץבַּ/עֲר֣וּץ נְחָלִ֣יםנְחָלִ֣ים לִ/שְׁכֹּ֑ןלִ/שְׁכֹּ֑ן חֹרֵ֖יחֹרֵ֖י עָפָ֣רעָפָ֣ר וְ/כֵפִֽיםוְ/כֵפִֽים
침침한 골짜기와 흙구덩이와 바위 굴에서 살며
7
בֵּיןבֵּין שִׂיחִ֥יםשִׂיחִ֥ים יִנְהָ֑קוּיִנְהָ֑קוּ תַּ֖חַתתַּ֖חַת חָר֣וּלחָר֣וּל יְסֻפָּֽחוּיְסֻפָּֽחוּ
떨기나무 가운데에서 부르짖으며 가시나무 아래에 모여 있느니라
8
בְּֽנֵיבְּֽנֵי נָ֭בָלנָ֭בָל גַּםגַּם בְּנֵ֣יבְּנֵ֣י בְלִיבְלִי שֵׁ֑םשֵׁ֑ם נִ֝כְּא֗וּנִ֝כְּא֗וּ מִןמִן הָ/אָֽרֶץהָ/אָֽרֶץ
그들은 본래 미련한 자의 자식이요 이름 없는 자들의 자식으로서 고토에서 쫓겨난 자들이니라
9
וְ֭/עַתָּהוְ֭/עַתָּה נְגִינָתָ֣/םנְגִינָתָ֣/ם הָיִ֑יתִיהָיִ֑יתִי וָ/אֱהִ֖יוָ/אֱהִ֖י לָ/הֶ֣םלָ/הֶ֣ם לְ/מִלָּֽהלְ/מִלָּֽה
이제는 그들이 나를 노래로 조롱하며 내가 그들의 놀림거리가 되었으며
10
תִּֽ֭עֲבוּ/נִיתִּֽ֭עֲבוּ/נִי רָ֣חֲקוּרָ֣חֲקוּ מֶ֑/נִּימֶ֑/נִּי וּ֝/מִ/פָּנַ֗/יוּ֝/מִ/פָּנַ֗/י לֹאלֹא חָ֥שְׂכוּחָ֥שְׂכוּ רֹֽקרֹֽק
그들의 나를 미워하여 멀리 하고 서슴지 않고 내 얼굴에 침을 뱉는도다
11
כִּֽיכִּֽי יתר/ויתר/ו פִ֭תַּחפִ֭תַּח וַ/יְעַנֵּ֑/נִיוַ/יְעַנֵּ֑/נִי וְ֝/רֶ֗סֶןוְ֝/רֶ֗סֶן מִ/פָּנַ֥/ימִ/פָּנַ֥/י שִׁלֵּֽחוּשִׁלֵּֽחוּ
이는 하나님이 내 활시위를 늘어지게 하시고 나를 곤고하게 하심으로 무리가 내 앞에서 굴레를 벗었음이니라
12
עַלעַל יָמִין֮יָמִין֮ פִּרְחַ֪חפִּרְחַ֪ח יָ֫ק֥וּמוּיָ֫ק֥וּמוּ רַגְלַ֥/ירַגְלַ֥/י שִׁלֵּ֑חוּשִׁלֵּ֑חוּ וַ/יָּסֹ֥לּוּוַ/יָּסֹ֥לּוּ עָ֝לַ֗/יעָ֝לַ֗/י אָרְח֥וֹתאָרְח֥וֹת אֵידָֽ/םאֵידָֽ/ם
그들이 내 오른쪽에서 일어나 내 발에 덫을 놓으며 나를 대적하여 길을 에워싸며
13
נָתְס֗וּנָתְס֗וּ נְֽתִיבָ֫תִ֥/ינְֽתִיבָ֫תִ֥/י לְ/הַוָּתִ֥/ילְ/הַוָּתִ֥/י יֹעִ֑ילוּיֹעִ֑ילוּ לֹ֖אלֹ֖א עֹזֵ֣רעֹזֵ֣ר לָֽ/מוֹלָֽ/מוֹ
그들이 내 길을 헐고 내 재앙을 재촉하는데도 도울 자가 없구나
14
כְּ/פֶ֣רֶץכְּ/פֶ֣רֶץ רָחָ֣ברָחָ֣ב יֶאֱתָ֑יוּיֶאֱתָ֑יוּ תַּ֥חַתתַּ֥חַת שֹׁ֝אָ֗השֹׁ֝אָ֗ה הִתְגַּלְגָּֽלוּהִתְגַּלְגָּֽלוּ
그들은 성을 파괴하고 그 파괴한 가운데로 몰려드는 것 같이 내게로 달려드니
15
הָהְפַּ֥ךְהָהְפַּ֥ךְ עָלַ֗/יעָלַ֗/י בַּלָּ֫ה֥וֹתבַּלָּ֫ה֥וֹת תִּרְדֹּ֣ףתִּרְדֹּ֣ף כָּ֭/רוּחַכָּ֭/רוּחַ נְדִבָתִ֑/ינְדִבָתִ֑/י וּ֝/כְ/עָ֗בוּ֝/כְ/עָ֗ב עָבְרָ֥העָבְרָ֥ה יְשֻׁעָתִֽ/ייְשֻׁעָתִֽ/י
순식간에 공포가 나를 에워싸고 그들이 내 품위를 바람 같이 날려 버리니 나의 구원은 구름 같이 지나가 버렸구나
16
וְ/עַתָּ֗הוְ/עַתָּ֗ה עָ֭לַ/יעָ֭לַ/י תִּשְׁתַּפֵּ֣ךְתִּשְׁתַּפֵּ֣ךְ נַפְשִׁ֑/ינַפְשִׁ֑/י יֹ֭אחֲז֣וּ/נִייֹ֭אחֲז֣וּ/נִי יְמֵייְמֵי עֹֽנִיעֹֽנִי
이제는 내 생명이 내 속에서 녹으니 환난 날이 나를 사로잡음이라
17
לַ֗יְלָהלַ֗יְלָה עֲ֭צָמַ/יעֲ֭צָמַ/י נִקַּ֣רנִקַּ֣ר מֵ/עָלָ֑/ימֵ/עָלָ֑/י וְ֝/עֹרְקַ֗/יוְ֝/עֹרְקַ֗/י לֹ֣אלֹ֣א יִשְׁכָּבֽוּ/ןיִשְׁכָּבֽוּ/ן
밤이 되면 내 뼈가 쑤시니 나의 아픔이 쉬지 아니하는구나
18
בְּ/רָבבְּ/רָב כֹּ֭חַכֹּ֭חַ יִתְחַפֵּ֣שׂיִתְחַפֵּ֣שׂ לְבוּשִׁ֑/ילְבוּשִׁ֑/י כְּ/פִ֖יכְּ/פִ֖י כֻתָּנְתִּ֣/יכֻתָּנְתִּ֣/י יַֽאַזְרֵֽ/נִייַֽאַזְרֵֽ/נִי
그가 큰 능력으로 나의 옷을 떨쳐 버리시며 나의 옷깃처럼 나를 휘어잡으시는구나
19
הֹרָ֥/נִיהֹרָ֥/נִי לַ/חֹ֑מֶרלַ/חֹ֑מֶר וָ֝/אֶתְמַשֵּׁ֗לוָ֝/אֶתְמַשֵּׁ֗ל כֶּ/עָפָ֥רכֶּ/עָפָ֥ר וָ/אֵֽפֶרוָ/אֵֽפֶר
하나님이 나를 진흙 가운데 던지셨고 나를 티끌과 재 같게 하셨구나
20
אֲשַׁוַּ֣עאֲשַׁוַּ֣ע אֵ֭לֶי/ךָאֵ֭לֶי/ךָ וְ/לֹ֣אוְ/לֹ֣א תַעֲנֵ֑/נִיתַעֲנֵ֑/נִי עָ֝מַ֗דְתִּיעָ֝מַ֗דְתִּי וַ/תִּתְבֹּ֥נֶןוַ/תִּתְבֹּ֥נֶן בִּֽ/יבִּֽ/י
내가 주께 부르짖으나 주께서 대답하지 아니하시오며 내가 섰사오나 주께서 나를 돌아보지 아니하시나이다
21
תֵּהָפֵ֣ךְתֵּהָפֵ֣ךְ לְ/אַכְזָ֣רלְ/אַכְזָ֣ר לִ֑/ילִ֑/י בְּ/עֹ֖צֶםבְּ/עֹ֖צֶם יָדְ/ךָ֣יָדְ/ךָ֣ תִשְׂטְמֵֽ/נִיתִשְׂטְמֵֽ/נִי
주께서 돌이켜 내게 잔혹하게 하시고 힘있는 손으로 나를 대적하시나이다
22
תִּשָּׂאֵ֣/נִיתִּשָּׂאֵ֣/נִי אֶלאֶל ר֭וּחַר֭וּחַ תַּרְכִּיבֵ֑/נִיתַּרְכִּיבֵ֑/נִי וּ֝/תְמֹגְגֵ֗/נִיוּ֝/תְמֹגְגֵ֗/נִי תשוהתשוה
나를 바람 위에 들어 불려가게 하시며 무서운 힘으로 나를 던져 버리시나이다
23
כִּֽיכִּֽי יָ֭דַעְתִּייָ֭דַעְתִּי מָ֣וֶתמָ֣וֶת תְּשִׁיבֵ֑/נִיתְּשִׁיבֵ֑/נִי וּ/בֵ֖יתוּ/בֵ֖ית מוֹעֵ֣דמוֹעֵ֣ד לְ/כָללְ/כָל חָֽיחָֽי
내가 아나이다 주께서 나를 죽게 하사 모든 생물을 위하여 정한 집으로 돌려보내시리이다
24
אַ֣ךְאַ֣ךְ לֹאלֹא בְ֭/עִיבְ֭/עִי יִשְׁלַחיִשְׁלַח יָ֑דיָ֑ד אִםאִם בְּ֝/פִיד֗/וֹבְּ֝/פִיד֗/וֹ לָהֶ֥ןלָהֶ֥ן שֽׁוּעַשֽׁוּעַ
그러나 사람이 넘어질 때에 어찌 손을 펴지 아니하며 재앙을 당할 때에 어찌 도움을 부르짖지 아니하리이까
25
אִםאִם לֹ֣אלֹ֣א בָ֭כִיתִיבָ֭כִיתִי לִ/קְשֵׁהלִ/קְשֵׁה י֑וֹםי֑וֹם עָֽגְמָ֥העָֽגְמָ֥ה נַ֝פְשִׁ֗/ינַ֝פְשִׁ֗/י לָ/אֶבְיֽוֹןלָ/אֶבְיֽוֹן
고생의 날을 보내는 자를 위하여 내가 울지 아니하였는가 빈궁한 자를 위하여 내 마음에 근심하지 아니하였는가
26
כִּ֤יכִּ֤י ט֣וֹבט֣וֹב קִ֭וִּיתִיקִ֭וִּיתִי וַ/יָּ֣בֹאוַ/יָּ֣בֹא רָ֑ערָ֑ע וַֽ/אֲיַחֲלָ֥הוַֽ/אֲיַחֲלָ֥ה לְ֝/א֗וֹרלְ֝/א֗וֹר וַ/יָּ֥בֹאוַ/יָּ֥בֹא אֹֽפֶלאֹֽפֶל
내가 복을 바랐더니 화가 왔고 광명을 기다렸더니 흑암이 왔구나
27
מֵעַ֖/ימֵעַ֖/י רֻתְּח֥וּרֻתְּח֥וּ וְ/לֹאוְ/לֹא דָ֗מּוּדָ֗מּוּ קִדְּמֻ֥/נִיקִדְּמֻ֥/נִי יְמֵייְמֵי עֹֽנִיעֹֽנִי
내 마음이 들끓어 고요함이 없구나 환난 날이 내게 임하였구나
28
קֹדֵ֣רקֹדֵ֣ר הִ֭לַּכְתִּיהִ֭לַּכְתִּי בְּ/לֹ֣אבְּ/לֹ֣א חַמָּ֑החַמָּ֑ה קַ֖מְתִּיקַ֖מְתִּי בַ/קָּהָ֣לבַ/קָּהָ֣ל אֲשַׁוֵּֽעַאֲשַׁוֵּֽעַ
나는 햇볕에 쬐지 않고도 검어진 피부를 가지고 걸으며 회중 가운데 서서 도움을 부르짖고 있느니라
29
אָ֭חאָ֭ח הָיִ֣יתִיהָיִ֣יתִי לְ/תַנִּ֑יםלְ/תַנִּ֑ים וְ֝/רֵ֗עַוְ֝/רֵ֗עַ לִ/בְנ֥וֹתלִ/בְנ֥וֹת יַעֲנָֽהיַעֲנָֽה
나는 이리의 형제요 타조의 벗이로구나
30
ע֭וֹרִ/יע֭וֹרִ/י שָׁחַ֣רשָׁחַ֣ר מֵ/עָלָ֑/ימֵ/עָלָ֑/י וְ/עַצְמִ/יוְ/עַצְמִ/י חָ֝֗רָהחָ֝֗רָה מִנִּימִנִּי חֹֽרֶבחֹֽרֶב
나를 덮고 있는 피부는 검어졌고 내 뼈는 열기로 말미암아 탔구나
31
וַ/יְהִ֣יוַ/יְהִ֣י לְ֭/אֵבֶללְ֭/אֵבֶל כִּנֹּרִ֑/יכִּנֹּרִ֑/י וְ֝/עֻגָבִ֗/יוְ֝/עֻגָבִ֗/י לְ/ק֣וֹללְ/ק֣וֹל בֹּכִֽיםבֹּכִֽים
내 수금은 통곡이 되었고 내 피리는 애곡이 되었구나