1
וַ/יַּ֥עַןוַ/יַּ֥עַן אִיּ֗וֹבאִיּ֗וֹב וַ/יֹּאמַֽרוַ/יֹּאמַֽר
<욥의 대답>욥이 대답하여 이르되
2
עַדעַד אָ֭נָהאָ֭נָה תּוֹגְי֣וּ/ןתּוֹגְי֣וּ/ן נַפְשִׁ֑/ינַפְשִׁ֑/י וּֽ/תְדַכְּאוּ/נַ֥נִיוּֽ/תְדַכְּאוּ/נַ֥נִי בְ/מִלִּֽיםבְ/מִלִּֽים
너희가 내 마음을 괴롭히며 말로 나를 짓부수기를 어느 때까지 하겠느냐
3
זֶ֤הזֶ֤ה עֶ֣שֶׂרעֶ֣שֶׂר פְּ֭עָמִיםפְּ֭עָמִים תַּכְלִימ֑וּ/נִיתַּכְלִימ֑וּ/נִי לֹֽאלֹֽא תֵ֝בֹ֗שׁוּתֵ֝בֹ֗שׁוּ תַּהְכְּרוּתַּהְכְּרוּ לִֽ/ילִֽ/י
너희가 열 번이나 나를 학대하고도 부끄러워 아니하는구나
4
וְ/אַףוְ/אַף אָמְנָ֥םאָמְנָ֥ם שָׁגִ֑יתִישָׁגִ֑יתִי אִ֝תִּ֗/יאִ֝תִּ֗/י תָּלִ֥יןתָּלִ֥ין מְשׁוּגָתִֽ/ימְשׁוּגָתִֽ/י
비록 내게 허물이 있다 할지라도 그 허물이 내게만 있느냐
5
אִםאִם אָ֭מְנָםאָ֭מְנָם עָלַ֣/יעָלַ֣/י תַּגְדִּ֑ילוּתַּגְדִּ֑ילוּ וְ/תוֹכִ֥יחוּוְ/תוֹכִ֥יחוּ עָ֝לַ֗/יעָ֝לַ֗/י חֶרְפָּתִּֽ/יחֶרְפָּתִּֽ/י
너희가 참으로 나를 향하여 자만하며 내게 수치스러운 행위가 있다고 증언하려면 하려니와
6
דְּֽעוּדְּֽעוּ אֵ֭פוֹאֵ֭פוֹ כִּיכִּי אֱל֣וֹהַּאֱל֣וֹהַּ עִוְּתָ֑/נִיעִוְּתָ֑/נִי וּ֝/מְצוּד֗/וֹוּ֝/מְצוּד֗/וֹ עָלַ֥/יעָלַ֥/י הִקִּֽיףהִקִּֽיף
하나님이 나를 억울하게 하시고 자기 그물로 나를 에워싸신 줄을 알아야 할지니라
7
הֵ֤ןהֵ֤ן אֶצְעַ֣קאֶצְעַ֣ק חָ֭מָסחָ֭מָס וְ/לֹ֣אוְ/לֹ֣א אֵעָנֶ֑האֵעָנֶ֑ה אֲ֝שַׁוַּ֗עאֲ֝שַׁוַּ֗ע וְ/אֵ֣יןוְ/אֵ֣ין מִשְׁפָּֽטמִשְׁפָּֽט
내가 폭행을 당한다고 부르짖으나 응답이 없고 도움을 간구하였으나 정의가 없구나
8
אָרְחִ֣/יאָרְחִ֣/י גָ֭דַרגָ֭דַר וְ/לֹ֣אוְ/לֹ֣א אֶעֱב֑וֹראֶעֱב֑וֹר וְ/עַ֥לוְ/עַ֥ל נְ֝תִיבוֹתַ֗/ינְ֝תִיבוֹתַ֗/י חֹ֣שֶׁךְחֹ֣שֶׁךְ יָשִֽׂיםיָשִֽׂים
그가 내 길을 막아 지나가지 못하게 하시고 내 앞길에 어둠을 두셨으며
9
כְּ֭בוֹדִ/יכְּ֭בוֹדִ/י מֵ/עָלַ֣/ימֵ/עָלַ֣/י הִפְשִׁ֑יטהִפְשִׁ֑יט וַ֝/יָּ֗סַרוַ֝/יָּ֗סַר עֲטֶ֣רֶתעֲטֶ֣רֶת רֹאשִֽׁ/ירֹאשִֽׁ/י
나의 영광을 거두어가시며 나의 관모를 머리에서 벗기시고
10
יִתְּצֵ֣/נִייִתְּצֵ֣/נִי סָ֭בִיבסָ֭בִיב וָ/אֵלַ֑ךְוָ/אֵלַ֑ךְ וַ/יַּסַּ֥עוַ/יַּסַּ֥ע כָּ֝/עֵ֗ץכָּ֝/עֵ֗ץ תִּקְוָתִֽ/יתִּקְוָתִֽ/י
사면으로 나를 헐으시니 나는 죽었구나 내 희망을 나무 뽑듯 뽑으시고
11
וַ/יַּ֣חַרוַ/יַּ֣חַר עָלַ֣/יעָלַ֣/י אַפּ֑/וֹאַפּ֑/וֹ וַ/יַּחְשְׁבֵ֖/נִיוַ/יַּחְשְׁבֵ֖/נִי ל֣/וֹל֣/וֹ כְ/צָרָֽי/וכְ/צָרָֽי/ו
나를 향하여 진노하시고 원수 같이 보시는구나
12
יַ֤חַדיַ֤חַד יָ֘בֹ֤אוּיָ֘בֹ֤אוּ גְדוּדָ֗י/וגְדוּדָ֗י/ו וַ/יָּסֹ֣לּוּוַ/יָּסֹ֣לּוּ עָלַ֣/יעָלַ֣/י דַּרְכָּ֑/םדַּרְכָּ֑/ם וַ/יַּחֲנ֖וּוַ/יַּחֲנ֖וּ סָבִ֣יבסָבִ֣יב לְ/אָהֳלִֽ/ילְ/אָהֳלִֽ/י
그 군대가 일제히 나아와서 길을 돋우고 나를 치며 내 장막을 둘러 진을 쳤구나
13
אַ֭חַ/יאַ֭חַ/י מֵ/עָלַ֣/ימֵ/עָלַ֣/י הִרְחִ֑יקהִרְחִ֑יק וְ֝/יֹדְעַ֗/יוְ֝/יֹדְעַ֗/י אַךְאַךְ זָ֥רוּזָ֥רוּ מִמֶּֽ/נִּימִמֶּֽ/נִּי
나의 형제들이 나를 멀리 떠나게 하시니 나를 아는 모든 사람이 내게 낯선 사람이 되었구나
14
חָדְל֥וּחָדְל֥וּ קְרוֹבָ֑/יקְרוֹבָ֑/י וּֽ/מְיֻדָּעַ֥/יוּֽ/מְיֻדָּעַ֥/י שְׁכֵחֽוּ/נִישְׁכֵחֽוּ/נִי
내 친척은 나를 버렸으며 가까운 친지들은 나를 잊었구나
15
גָּ֘רֵ֤יגָּ֘רֵ֤י בֵיתִ֣/יבֵיתִ֣/י וְ֭/אַמְהֹתַ/יוְ֭/אַמְהֹתַ/י לְ/זָ֣רלְ/זָ֣ר תַּחְשְׁבֻ֑/נִיתַּחְשְׁבֻ֑/נִי נָ֝כְרִ֗ינָ֝כְרִ֗י הָיִ֥יתִיהָיִ֥יתִי בְ/עֵינֵי/הֶֽםבְ/עֵינֵי/הֶֽם
내 집에 머물러 사는 자와 내 여종들은 나를 낯선 사람으로 여기니 내가 그들 앞에서 타국 사람이 되었구나
16
לְ/עַבְדִּ֣/ילְ/עַבְדִּ֣/י קָ֭רָאתִיקָ֭רָאתִי וְ/לֹ֣אוְ/לֹ֣א יַעֲנֶ֑היַעֲנֶ֑ה בְּמוֹבְּמוֹ פִ֝֗/יפִ֝֗/י אֶתְחַנֶּןאֶתְחַנֶּן לֽ/וֹלֽ/וֹ
내가 내 종을 불러도 대답하지 아니하니 내 입으로 그에게 간청하여야 하겠구나
17
ר֭וּחִֽ/יר֭וּחִֽ/י זָ֣רָהזָ֣רָה לְ/אִשְׁתִּ֑/ילְ/אִשְׁתִּ֑/י וְ֝/חַנֹּתִ֗יוְ֝/חַנֹּתִ֗י לִ/בְנֵ֥ילִ/בְנֵ֥י בִטְנִֽ/יבִטְנִֽ/י
내 아내도 내 숨결을 싫어하며 내 허리의 자식들도 나를 가련하게 여기는구나
18
גַּםגַּם עֲ֭וִילִיםעֲ֭וִילִים מָ֣אֲסוּמָ֣אֲסוּ בִ֑/יבִ֑/י אָ֝ק֗וּמָהאָ֝ק֗וּמָה וַ/יְדַבְּרוּוַ/יְדַבְּרוּ בִֽ/יבִֽ/י
어린 아이들까지도 나를 업신여기고 내가 일어나면 나를 조롱하는구나
19
תִּֽ֭עֲבוּ/נִיתִּֽ֭עֲבוּ/נִי כָּלכָּל מְתֵ֣ימְתֵ֣י סוֹדִ֑/יסוֹדִ֑/י וְ/זֶֽהוְ/זֶֽה אָ֝הַ֗בְתִּיאָ֝הַ֗בְתִּי נֶהְפְּכוּנֶהְפְּכוּ בִֽ/יבִֽ/י
나의 가까운 친구들이 나를 미워하며 내가 사랑하는 사람들이 돌이켜 나의 원수가 되었구나
20
בְּ/עוֹרִ֣/יבְּ/עוֹרִ֣/י וּ֭/בִ/בְשָׂרִ/יוּ֭/בִ/בְשָׂרִ/י דָּבְקָ֣הדָּבְקָ֣ה עַצְמִ֑/יעַצְמִ֑/י וָ֝/אֶתְמַלְּטָ֗/הוָ֝/אֶתְמַלְּטָ֗/ה בְּ/ע֣וֹרבְּ/ע֣וֹר שִׁנָּֽ/ישִׁנָּֽ/י
내 피부와 살이 뼈에 붙었고 남은 것은 겨우 잇몸 뿐이로구나
21
חָנֻּ֬/נִיחָנֻּ֬/נִי חָנֻּ֣/נִיחָנֻּ֣/נִי אַתֶּ֣םאַתֶּ֣ם רֵעָ֑/ירֵעָ֑/י כִּ֥יכִּ֥י יַדיַד אֱ֝ל֗וֹהַּאֱ֝ל֗וֹהַּ נָ֣גְעָהנָ֣גְעָה בִּֽ/יבִּֽ/י
나의 친구야 너희는 나를 불쌍히 여겨다오 나를 불쌍히 여겨다오 하나님의 손이 나를 치셨구나
22
לָ֭/מָּהלָ֭/מָּה תִּרְדְּפֻ֣/נִיתִּרְדְּפֻ֣/נִי כְמוֹכְמוֹ אֵ֑לאֵ֑ל וּ֝/מִ/בְּשָׂרִ֗/יוּ֝/מִ/בְּשָׂרִ֗/י לֹ֣אלֹ֣א תִשְׂבָּֽעוּתִשְׂבָּֽעוּ
너희가 어찌하여 하나님처럼 나를 박해하느냐 내 살로도 부족하냐
23
מִֽימִֽי יִתֵּ֣ןיִתֵּ֣ן אֵ֭פוֹאֵ֭פוֹ וְ/יִכָּתְב֣וּ/ןוְ/יִכָּתְב֣וּ/ן מִלָּ֑/ימִלָּ֑/י יִתֵּ֖ןיִתֵּ֖ן בַּ/סֵּ֣פֶרבַּ/סֵּ֣פֶר וְ/יֻחָֽקוּוְ/יֻחָֽקוּ
나의 말이 곧 기록되었으면, 책에 씌어졌으면,
24
בְּ/עֵטבְּ/עֵט בַּרְזֶ֥לבַּרְזֶ֥ל וְ/עֹפָ֑רֶתוְ/עֹפָ֑רֶת לָ֝/עַ֗דלָ֝/עַ֗ד בַּ/צּ֥וּרבַּ/צּ֥וּר יֵחָצְבֽוּ/ןיֵחָצְבֽוּ/ן
철필과 납으로 영원히 돌에 새겨졌으면 좋겠노라
25
וַ/אֲנִ֣יוַ/אֲנִ֣י יָ֭דַעְתִּייָ֭דַעְתִּי גֹּ֣אֲלִ/יגֹּ֣אֲלִ/י חָ֑יחָ֑י וְ֝/אַחֲר֗וֹןוְ֝/אַחֲר֗וֹן עַלעַל עָפָ֥רעָפָ֥ר יָקֽוּםיָקֽוּם
내가 알기에는 나의 대속자가 살아 계시니 마침내 그가 땅 위에 서실 것이라
26
וְ/אַחַ֣רוְ/אַחַ֣ר ע֭וֹרִֽ/יע֭וֹרִֽ/י נִקְּפוּנִקְּפוּ זֹ֑אתזֹ֑את וּ֝/מִ/בְּשָׂרִ֗/יוּ֝/מִ/בְּשָׂרִ֗/י אֶֽחֱזֶ֥האֶֽחֱזֶ֥ה אֱלֽוֹהַּאֱלֽוֹהַּ
내 가죽이 벗김을 당한 뒤에도 내가 육체 밖에서 하나님을 보리라
27
אֲשֶׁ֤ראֲשֶׁ֤ר אֲנִ֨יאֲנִ֨י אֶֽחֱזֶהאֶֽחֱזֶה לִּ֗/ילִּ֗/י וְ/עֵינַ֣/יוְ/עֵינַ֣/י רָא֣וּרָא֣וּ וְ/לֹאוְ/לֹא זָ֑רזָ֑ר כָּל֖וּכָּל֖וּ כִלְיֹתַ֣/יכִלְיֹתַ֣/י בְּ/חֵקִֽ/יבְּ/חֵקִֽ/י
내가 그를 보리니 내 눈으로 그를 보기를 낯선 사람처럼 하지 않을 것이라 내 마음이 초조하구나
28
כִּ֣יכִּ֣י תֹ֭אמְרוּתֹ֭אמְרוּ מַהמַה נִּרְדָּףנִּרְדָּף ל֑/וֹל֑/וֹ וְ/שֹׁ֥רֶשׁוְ/שֹׁ֥רֶשׁ דָּ֝בָ֗רדָּ֝בָ֗ר נִמְצָאנִמְצָא בִֽ/יבִֽ/י
너희가 만일 이르기를 우리가 그를 어떻게 할까 하며 또 이르기를 일의 뿌리가 그에게 있다 할진대
29
גּ֤וּרוּגּ֤וּרוּ לָ/כֶ֨םלָ/כֶ֨ם מִ/פְּנֵימִ/פְּנֵי חֶ֗רֶבחֶ֗רֶב כִּֽיכִּֽי חֵ֭מָהחֵ֭מָה עֲוֺנ֣וֹתעֲוֺנ֣וֹת חָ֑רֶבחָ֑רֶב לְמַ֖עַןלְמַ֖עַן תֵּדְע֣וּ/ןתֵּדְע֣וּ/ן ש/דיןש/דין
너희는 칼을 두려워 할지니라 분노는 칼의 형벌을 부르나니 너희가 심판장이 있는 줄을 알게 되리라