1
רוּחִ֣/ירוּחִ֣/י חֻ֭בָּלָהחֻ֭בָּלָה יָמַ֥/ייָמַ֥/י נִזְעָ֗כוּנִזְעָ֗כוּ קְבָרִ֥יםקְבָרִ֥ים לִֽ/ילִֽ/י
나의 기운이 쇠하였으며 나의 날이 다하였고 무덤이 나를 위하여 준비되었구나
2
אִםאִם לֹ֣אלֹ֣א הֲ֭תֻלִיםהֲ֭תֻלִים עִמָּדִ֑/יעִמָּדִ֑/י וּ֝/בְ/הַמְּרוֹתָ֗/םוּ֝/בְ/הַמְּרוֹתָ֗/ם תָּלַ֥ןתָּלַ֥ן עֵינִֽ/יעֵינִֽ/י
나를 조롱하는 자들이 나와 함께 있으므로 내 눈이 그들의 충동함을 항상 보는구나
3
שִֽׂימָ/השִֽׂימָ/ה נָּ֭אנָּ֭א עָרְבֵ֣/נִיעָרְבֵ֣/נִי עִמָּ֑/ךְעִמָּ֑/ךְ מִֽימִֽי ה֝֗וּאה֝֗וּא לְ/יָדִ֥/ילְ/יָדִ֥/י יִתָּקֵֽעַיִתָּקֵֽעַ
청하건대 나에게 담보물을 주소서 나의 손을 잡아 줄 자가 누구리이까
4
כִּֽיכִּֽי לִ֭בָּ/םלִ֭בָּ/ם צָפַ֣נְתָּצָפַ֣נְתָּ מִּ/שָּׂ֑כֶלמִּ/שָּׂ֑כֶל עַלעַל כֵּ֝֗ןכֵּ֝֗ן לֹ֣אלֹ֣א תְרֹמֵֽםתְרֹמֵֽם
주께서 그들의 마음을 가리어 깨닫지 못하게 하셨사오니 그들을 높이지 마소서
5
לְ֭/חֵלֶקלְ֭/חֵלֶק יַגִּ֣ידיַגִּ֣יד רֵעִ֑יםרֵעִ֑ים וְ/עֵינֵ֖יוְ/עֵינֵ֖י בָנָ֣י/ובָנָ֣י/ו תִּכְלֶֽנָהתִּכְלֶֽנָה
보상을 얻으려고 친구를 비난하는 자는 그의 자손들의 눈이 멀게 되리라
6
וְֽ֭/הִצִּגַ/נִיוְֽ֭/הִצִּגַ/נִי לִ/מְשֹׁ֣ללִ/מְשֹׁ֣ל עַמִּ֑יםעַמִּ֑ים וְ/תֹ֖פֶתוְ/תֹ֖פֶת לְ/פָנִ֣יםלְ/פָנִ֣ים אֶֽהְיֶֽהאֶֽהְיֶֽה
하나님이 나를 백성의 속담거리가 되게 하시니 그들이 내 얼굴에 침을 뱉는구나
7
וַ/תֵּ֣כַהּוַ/תֵּ֣כַהּ מִ/כַּ֣עַשׂמִ/כַּ֣עַשׂ עֵינִ֑/יעֵינִ֑/י וִֽ/יצֻרַ֖/יוִֽ/יצֻרַ֖/י כַּ/צֵּ֣לכַּ/צֵּ֣ל כֻּלָּֽ/םכֻּלָּֽ/ם
내 눈은 근심 때문에 어두워지고 나의 온 지체는 그림자 같구나
8
יָשֹׁ֣מּוּיָשֹׁ֣מּוּ יְשָׁרִ֣יםיְשָׁרִ֣ים עַלעַל זֹ֑אתזֹ֑את וְ֝/נָקִ֗יוְ֝/נָקִ֗י חָנֵ֥ףחָנֵ֥ף יִתְעֹרָֽריִתְעֹרָֽר
정직한 자는 이로 말미암아 놀라고 죄 없는 자는 경건하지 못한 자 때문에 분을 내나니
9
וְ/יֹאחֵ֣זוְ/יֹאחֵ֣ז צַדִּ֣יקצַדִּ֣יק דַּרְכּ֑/וֹדַּרְכּ֑/וֹ וּֽ/טֳהָרוּֽ/טֳהָר יָ֝דַ֗יִםיָ֝דַ֗יִם יֹסִ֥יףיֹסִ֥יף אֹֽמֶץאֹֽמֶץ
그러므로 의인은 그 길을 꾸준히 가고 손이 깨끗한 자는 점점 힘을 얻느니라
10
וְֽ/אוּלָ֗םוְֽ/אוּלָ֗ם כֻּלָּ֣/םכֻּלָּ֣/ם תָּ֭שֻׁבוּתָּ֭שֻׁבוּ וּ/בֹ֣אוּוּ/בֹ֣אוּ נָ֑אנָ֑א וְ/לֹֽאוְ/לֹֽא אֶמְצָ֖אאֶמְצָ֖א בָ/כֶ֣םבָ/כֶ֣ם חָכָֽםחָכָֽם
너희는 모두 다시 올지니라 내가 너희 중에서 지혜자를 찾을 수 없느니라
11
יָמַ֣/ייָמַ֣/י עָ֭בְרוּעָ֭בְרוּ זִמֹּתַ֣/יזִמֹּתַ֣/י נִתְּק֑וּנִתְּק֑וּ מ֖וֹרָשֵׁ֣ימ֖וֹרָשֵׁ֣י לְבָבִֽ/ילְבָבִֽ/י
나의 날이 지나갔고 내 계획, 내 마음의 소원이 다 끊어졌구나
12
לַ֭יְלָהלַ֭יְלָה לְ/י֣וֹםלְ/י֣וֹם יָשִׂ֑ימוּיָשִׂ֑ימוּ א֝֗וֹרא֝֗וֹר קָר֥וֹבקָר֥וֹב מִ/פְּנֵימִ/פְּנֵי חֹֽשֶׁךְחֹֽשֶׁךְ
그들은 밤으로 낮을 삼고 빛 앞에서 어둠이 가깝다 하는구나
13
אִםאִם אֲ֭קַוֶּהאֲ֭קַוֶּה שְׁא֣וֹלשְׁא֣וֹל בֵּיתִ֑/יבֵּיתִ֑/י בַּ֝/חֹ֗שֶׁךְבַּ֝/חֹ֗שֶׁךְ רִפַּ֥דְתִּירִפַּ֥דְתִּי יְצוּעָֽ/ייְצוּעָֽ/י
내가 스올이 내 집이 되기를 희망하여 내 침상을 흑암에 펴놓으매
14
לַ/שַּׁ֣חַתלַ/שַּׁ֣חַת קָ֭רָאתִיקָ֭רָאתִי אָ֣בִ/יאָ֣בִ/י אָ֑תָּהאָ֑תָּה אִמִּ֥/יאִמִּ֥/י וַ֝/אֲחֹתִ֗/יוַ֝/אֲחֹתִ֗/י לָֽ/רִמָּֽהלָֽ/רִמָּֽה
무덤에게 너는 내 아버지라, 구더기에게 너는 내 어머니, 내 자매라 할지라도
15
וְ֭/אַיֵּהוְ֭/אַיֵּה אֵפ֣וֹאֵפ֣וֹ תִקְוָתִ֑/יתִקְוָתִ֑/י וְ֝/תִקְוָתִ֗/יוְ֝/תִקְוָתִ֗/י מִ֣ימִ֣י יְשׁוּרֶֽ/נָּהיְשׁוּרֶֽ/נָּה
나의 희망이 어디 있으며 나의 희망을 누가 보겠느냐
16
בַּדֵּ֣יבַּדֵּ֣י שְׁאֹ֣לשְׁאֹ֣ל תֵּרַ֑דְנָהתֵּרַ֑דְנָה אִםאִם יַ֖חַדיַ֖חַד עַלעַל עָפָ֣רעָפָ֣ר נָֽחַתנָֽחַת
우리가 흙 속에서 쉴 때에는 희망이 스올의 문으로 내려갈 뿐이니라