1
אֵיכָה֩אֵיכָה֩ יָעִ֨יביָעִ֨יב בְּ/אַפּ֤/וֹבְּ/אַפּ֤/וֹ אֲדֹנָ/י֙אֲדֹנָ/י֙ אֶתאֶת בַּתבַּת צִיּ֔וֹןצִיּ֔וֹן הִשְׁלִ֤יךְהִשְׁלִ֤יךְ מִ/שָּׁמַ֨יִם֙מִ/שָּׁמַ֨יִם֙ אֶ֔רֶץאֶ֔רֶץ תִּפְאֶ֖רֶתתִּפְאֶ֖רֶת יִשְׂרָאֵ֑ליִשְׂרָאֵ֑ל וְ/לֹאוְ/לֹא זָכַ֥רזָכַ֥ר הֲדֹםהֲדֹם רַגְלָ֖י/ורַגְלָ֖י/ו בְּ/י֥וֹםבְּ/י֥וֹם אַפּֽ/וֹאַפּֽ/וֹ
슬프다 주께서 어찌 그리 진노하사 딸 시온을 구름으로 덮으셨는가 이스라엘의 아름다움을 하늘에서 땅에 던지셨음이여 그의 진노의 날에 그의 발판을 기억하지 아니하셨도다
2
בִּלַּ֨עבִּלַּ֨ע אֲדֹנָ֜/יאֲדֹנָ֜/י לאלא חָמַ֗לחָמַ֗ל אֵ֚תאֵ֚ת כָּלכָּל נְא֣וֹתנְא֣וֹת יַעֲקֹ֔ביַעֲקֹ֔ב הָרַ֧סהָרַ֧ס בְּ/עֶבְרָת֛/וֹבְּ/עֶבְרָת֛/וֹ מִבְצְרֵ֥ימִבְצְרֵ֥י בַתבַת יְהוּדָ֖היְהוּדָ֖ה הִגִּ֣יעַהִגִּ֣יעַ לָ/אָ֑רֶץלָ/אָ֑רֶץ חִלֵּ֥לחִלֵּ֥ל מַמְלָכָ֖המַמְלָכָ֖ה וְ/שָׂרֶֽי/הָוְ/שָׂרֶֽי/הָ
주께서 야곱의 모든 거처들을 삼키시고 긍휼히 여기지 아니하셨음이여 노하사 딸 유다의 견고한 성채들을 허물어 땅에 엎으시고 나라와 그 지도자들을 욕되게 하셨도다
3
גָּדַ֣עגָּדַ֣ע בָּֽ/חֳרִיבָּֽ/חֳרִי אַ֗ףאַ֗ף כֹּ֚לכֹּ֚ל קֶ֣רֶןקֶ֣רֶן יִשְׂרָאֵ֔ליִשְׂרָאֵ֔ל הֵשִׁ֥יבהֵשִׁ֥יב אָח֛וֹראָח֛וֹר יְמִינ֖/וֹיְמִינ֖/וֹ מִ/פְּנֵ֣ימִ/פְּנֵ֣י אוֹיֵ֑באוֹיֵ֑ב וַ/יִּבְעַ֤רוַ/יִּבְעַ֤ר בְּ/יַעֲקֹב֙בְּ/יַעֲקֹב֙ כְּ/אֵ֣שׁכְּ/אֵ֣שׁ לֶֽהָבָ֔הלֶֽהָבָ֔ה אָכְלָ֖האָכְלָ֖ה סָבִֽיבסָבִֽיב
맹렬한 진노로 이스라엘의 모든 뿔을 자르셨음이여 원수 앞에서 그의 오른손을 뒤로 거두어 들이시고 맹렬한 불이 사방으로 불사름 같이 야곱을 불사르셨도다
4
דָּרַ֨ךְדָּרַ֨ךְ קַשְׁתּ֜/וֹקַשְׁתּ֜/וֹ כְּ/אוֹיֵ֗בכְּ/אוֹיֵ֗ב נִצָּ֤בנִצָּ֤ב יְמִינ/וֹ֙יְמִינ/וֹ֙ כְּ/צָ֔רכְּ/צָ֔ר וַֽ/יַּהֲרֹ֔גוַֽ/יַּהֲרֹ֔ג כֹּ֖לכֹּ֖ל מַחֲמַדֵּימַחֲמַדֵּי עָ֑יִןעָ֑יִן בְּ/אֹ֨הֶל֙בְּ/אֹ֨הֶל֙ בַּתבַּת צִיּ֔וֹןצִיּ֔וֹן שָׁפַ֥ךְשָׁפַ֥ךְ כָּ/אֵ֖שׁכָּ/אֵ֖שׁ חֲמָתֽ/וֹחֲמָתֽ/וֹ
원수 같이 그의 활을 당기고 대적처럼 그의 오른손을 들고 서서 눈에 드는 아름다운 모든 사람을 죽이셨음이여 딸 시온의 장막에 그의 노를 불처럼 쏟으셨도다
5
הָיָ֨ההָיָ֨ה אֲדֹנָ֤/יאֲדֹנָ֤/י כְּ/אוֹיֵב֙כְּ/אוֹיֵב֙ בִּלַּ֣עבִּלַּ֣ע יִשְׂרָאֵ֔ליִשְׂרָאֵ֔ל בִּלַּע֙בִּלַּע֙ כָּלכָּל אַרְמְנוֹתֶ֔י/הָאַרְמְנוֹתֶ֔י/הָ שִׁחֵ֖תשִׁחֵ֖ת מִבְצָרָ֑י/ומִבְצָרָ֑י/ו וַ/יֶּ֨רֶב֙וַ/יֶּ֨רֶב֙ בְּ/בַתבְּ/בַת יְהוּדָ֔היְהוּדָ֔ה תַּאֲנִיָּ֖התַּאֲנִיָּ֖ה וַ/אֲנִיָּֽהוַ/אֲנִיָּֽה
주께서 원수 같이 되어 이스라엘을 삼키셨음이여 그 모든 궁귈들을 삼키셨고 견고한 성들을 무너뜨리사 딸 유다에 근심과 애통을 더하셨도다
6
וַ/יַּחְמֹ֤סוַ/יַּחְמֹ֤ס כַּ/גַּן֙כַּ/גַּן֙ שֻׂכּ֔/וֹשֻׂכּ֔/וֹ שִׁחֵ֖תשִׁחֵ֖ת מוֹעֲד֑/וֹמוֹעֲד֑/וֹ שִׁכַּ֨חשִׁכַּ֨ח יְהוָ֤היְהוָ֤ה בְּ/צִיּוֹן֙בְּ/צִיּוֹן֙ מוֹעֵ֣דמוֹעֵ֣ד וְ/שַׁבָּ֔תוְ/שַׁבָּ֔ת וַ/יִּנְאַ֥ץוַ/יִּנְאַ֥ץ בְּ/זַֽעַםבְּ/זַֽעַם אַפּ֖/וֹאַפּ֖/וֹ מֶ֥לֶךְמֶ֥לֶךְ וְ/כֹהֵֽןוְ/כֹהֵֽן
주께서 그의 초막을 동산처럼 헐어버리시며 그의 절기를 폐하셨도다 여호와께서 시온에서 절기와 안식일을 잊어버리게 하시며 그가 진노하사 왕과 제사장을 멸시하셨도다
7
זָנַ֨חזָנַ֨ח אֲדֹנָ֤/יאֲדֹנָ֤/י מִזְבְּח/וֹ֙מִזְבְּח/וֹ֙ נִאֵ֣רנִאֵ֣ר מִקְדָּשׁ֔/וֹמִקְדָּשׁ֔/וֹ הִסְגִּיר֙הִסְגִּיר֙ בְּ/יַדבְּ/יַד אוֹיֵ֔באוֹיֵ֔ב חוֹמֹ֖תחוֹמֹ֖ת אַרְמְנוֹתֶ֑י/הָאַרְמְנוֹתֶ֑י/הָ ק֛וֹלק֛וֹל נָתְנ֥וּנָתְנ֥וּ בְּ/בֵיתבְּ/בֵית יְהוָ֖היְהוָ֖ה כְּ/י֥וֹםכְּ/י֥וֹם מוֹעֵֽדמוֹעֵֽד
여호와께서 또 자기 제단을 버리시며 자기 성소를 미워하시며 궁전의 성벽들을 원수의 손에 넘기셨으매 그들이 여호와의 전에서 떠들기를 절기의 날과 같이 하였도다
8
חָשַׁ֨בחָשַׁ֨ב יְהוָ֤היְהוָ֤ה לְ/הַשְׁחִית֙לְ/הַשְׁחִית֙ חוֹמַ֣תחוֹמַ֣ת בַּתבַּת צִיּ֔וֹןצִיּ֔וֹן נָ֣טָהנָ֣טָה קָ֔וקָ֔ו לֹאלֹא הֵשִׁ֥יבהֵשִׁ֥יב יָד֖/וֹיָד֖/וֹ מִ/בַּלֵּ֑עַמִ/בַּלֵּ֑עַ וַ/יַּֽאֲבֶלוַ/יַּֽאֲבֶל חֵ֥לחֵ֥ל וְ/חוֹמָ֖הוְ/חוֹמָ֖ה יַחְדָּ֥ויַחְדָּ֥ו אֻמְלָֽלוּאֻמְלָֽלוּ
여호와께서 딸 시온의 성벽을 헐기로 결심하시고 줄을 띠고 무너뜨리는 일에서 손을 거두지 아니 하사 성벽과 성곽으로 통곡하게 하셨으매 그들이 함께 쇠하였도다
9
טָבְע֤וּטָבְע֤וּ בָ/אָ֨רֶץ֙בָ/אָ֨רֶץ֙ שְׁעָרֶ֔י/הָשְׁעָרֶ֔י/הָ אִבַּ֥דאִבַּ֥ד וְ/שִׁבַּ֖רוְ/שִׁבַּ֖ר בְּרִיחֶ֑י/הָבְּרִיחֶ֑י/הָ מַלְכָּ֨/הּמַלְכָּ֨/הּ וְ/שָׂרֶ֤י/הָוְ/שָׂרֶ֤י/הָ בַ/גּוֹיִם֙בַ/גּוֹיִם֙ אֵ֣יןאֵ֣ין תּוֹרָ֔התּוֹרָ֔ה גַּםגַּם נְבִיאֶ֕י/הָנְבִיאֶ֕י/הָ לֹאלֹא מָצְא֥וּמָצְא֥וּ חָז֖וֹןחָז֖וֹן מֵ/יְהוָֽהמֵ/יְהוָֽה
성문이 땅에 묻히며 빗장이 부서져 파괴되고 왕과 지도자들이 율법 없는 이방인들 가운데에 있으며 그의 선지자들은 여호와의 묵시를 받지 못하는도다
10
יֵשְׁב֨וּיֵשְׁב֨וּ לָ/אָ֤רֶץלָ/אָ֤רֶץ יִדְּמוּ֙יִדְּמוּ֙ זִקְנֵ֣יזִקְנֵ֣י בַתבַת צִיּ֔וֹןצִיּ֔וֹן הֶֽעֱל֤וּהֶֽעֱל֤וּ עָפָר֙עָפָר֙ עַלעַל רֹאשָׁ֔/םרֹאשָׁ֔/ם חָגְר֖וּחָגְר֖וּ שַׂקִּ֑יםשַׂקִּ֑ים הוֹרִ֤ידוּהוֹרִ֤ידוּ לָ/אָ֨רֶץ֙לָ/אָ֨רֶץ֙ רֹאשָׁ֔/ןרֹאשָׁ֔/ן בְּתוּלֹ֖תבְּתוּלֹ֖ת יְרוּשָׁלִָֽםיְרוּשָׁלִָֽם
딸 시온의 장로들이 땅에 앉아 잠잠하고 티끌을 머리에 덮어쓰고 굵은 베를 허리에 둘렀음이여 예루살렘 처녀들은 머리를 땅에 숙였도다
11
כָּל֨וּכָּל֨וּ בַ/דְּמָע֤וֹתבַ/דְּמָע֤וֹת עֵינַ/י֙עֵינַ/י֙ חֳמַרְמְר֣וּחֳמַרְמְר֣וּ מֵעַ֔/ימֵעַ֔/י נִשְׁפַּ֤ךְנִשְׁפַּ֤ךְ לָ/אָ֨רֶץ֙לָ/אָ֨רֶץ֙ כְּבֵדִ֔/יכְּבֵדִ֔/י עַלעַל שֶׁ֖בֶרשֶׁ֖בֶר בַּתבַּת עַמִּ֑/יעַמִּ֑/י בֵּֽ/עָטֵ֤ףבֵּֽ/עָטֵ֤ף עוֹלֵל֙עוֹלֵל֙ וְ/יוֹנֵ֔קוְ/יוֹנֵ֔ק בִּ/רְחֹב֖וֹתבִּ/רְחֹב֖וֹת קִרְיָֽהקִרְיָֽה
내 눈이 눈물에 상하며 내 창자가 끊어지며 내 간이 땅에 쏟아졌으니 이는 딸 내 백성이 패망하여 어린 자녀와 젖 먹는 아이들이 성읍 길거리에 기절함이로다
12
לְ/אִמֹּתָ/ם֙לְ/אִמֹּתָ/ם֙ יֹֽאמְר֔וּיֹֽאמְר֔וּ אַיֵּ֖האַיֵּ֖ה דָּגָ֣ןדָּגָ֣ן וָ/יָ֑יִןוָ/יָ֑יִן בְּ/הִֽתְעַטְּפָ֤/םבְּ/הִֽתְעַטְּפָ֤/ם כֶּֽ/חָלָל֙כֶּֽ/חָלָל֙ בִּ/רְחֹב֣וֹתבִּ/רְחֹב֣וֹת עִ֔ירעִ֔יר בְּ/הִשְׁתַּפֵּ֣ךְבְּ/הִשְׁתַּפֵּ֣ךְ נַפְשָׁ֔/םנַפְשָׁ֔/ם אֶלאֶל חֵ֖יקחֵ֖יק אִמֹּתָֽ/םאִמֹּתָֽ/ם
그들이 성읍 길거리에서 상한 자처럼 기절하여 그의 어머니들의 품에서 혼이 떠날 때에 어머니들에게 이르기를 곡식과 포도주가 어디 있느냐 하도다
13
מָֽהמָֽה אֲעִידֵ֞/ךְאֲעִידֵ֞/ךְ מָ֣המָ֣ה אֲדַמֶּהאֲדַמֶּה לָּ֗/ךְלָּ֗/ךְ הַ/בַּת֙הַ/בַּת֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔םיְר֣וּשָׁלִַ֔ם מָ֤המָ֤ה אַשְׁוֶהאַשְׁוֶה לָּ/ךְ֙לָּ/ךְ֙ וַ/אֲנַֽחֲמֵ֔/ךְוַ/אֲנַֽחֲמֵ֔/ךְ בְּתוּלַ֖תבְּתוּלַ֖ת בַּתבַּת צִיּ֑וֹןצִיּ֑וֹן כִּֽיכִּֽי גָד֥וֹלגָד֥וֹל כַּ/יָּ֛םכַּ/יָּ֛ם שִׁבְרֵ֖/ךְשִׁבְרֵ֖/ךְ מִ֥ימִ֥י יִרְפָּאיִרְפָּא לָֽ/ךְלָֽ/ךְ
딸 예루살렘이여 내가 무엇으로 네게 증거하며 무엇으로 네게 비유할까 처녀 딸 시온이여 내가 무엇으로 네게 비교하여 너를 위로할까 너의 파괴됨이 바다 같이 크니 누가 너를 고쳐 줄소냐
14
נְבִיאַ֗יִ/ךְנְבִיאַ֗יִ/ךְ חָ֤זוּחָ֤זוּ לָ/ךְ֙לָ/ךְ֙ שָׁ֣וְאשָׁ֣וְא וְ/תָפֵ֔לוְ/תָפֵ֔ל וְ/לֹֽאוְ/לֹֽא גִלּ֥וּגִלּ֥וּ עַלעַל עֲוֺנֵ֖/ךְעֲוֺנֵ֖/ךְ לְ/הָשִׁ֣יבלְ/הָשִׁ֣יב שבית/ךשבית/ך וַ/יֶּ֣חֱזוּוַ/יֶּ֣חֱזוּ לָ֔/ךְלָ֔/ךְ מַשְׂא֥וֹתמַשְׂא֥וֹת שָׁ֖וְאשָׁ֖וְא וּ/מַדּוּחִֽיםוּ/מַדּוּחִֽים
네 선지자들이 네게 대하여 헛되고 어리석은 묵시를 보았으므로 네 죄악을 드러내어서 네가 사로 잡힌 것을 돌이키지 못하였도다 그들이 거짓 경고와 미혹하게 할 것만 보았도다
15
סָֽפְק֨וּסָֽפְק֨וּ עָלַ֤יִ/ךְעָלַ֤יִ/ךְ כַּפַּ֨יִם֙כַּפַּ֨יִם֙ כָּלכָּל עֹ֣בְרֵיעֹ֣בְרֵי דֶ֔רֶךְדֶ֔רֶךְ שָֽׁרְקוּ֙שָֽׁרְקוּ֙ וַ/יָּנִ֣עוּוַ/יָּנִ֣עוּ רֹאשָׁ֔/םרֹאשָׁ֔/ם עַלעַל בַּ֖תבַּ֖ת יְרוּשָׁלִָ֑םיְרוּשָׁלִָ֑ם הֲ/זֹ֣אתהֲ/זֹ֣את הָ/עִ֗ירהָ/עִ֗יר שֶׁ/יֹּֽאמְרוּ֙שֶׁ/יֹּֽאמְרוּ֙ כְּלִ֣ילַתכְּלִ֣ילַת יֹ֔פִייֹ֔פִי מָשׂ֖וֹשׂמָשׂ֖וֹשׂ לְ/כָללְ/כָל הָ/אָֽרֶץהָ/אָֽרֶץ
모든 지나가는 자들이 다 너를 향하여 박수치며 딸 예루살렘을 향하여 비웃고 머리를 흔들며 말하기를 온전한 영광이라, 모든 세상 사람들의 기쁨이라 일컫던 성이 이 성이냐 하며
16
פָּצ֨וּפָּצ֨וּ עָלַ֤יִ/ךְעָלַ֤יִ/ךְ פִּי/הֶם֙פִּי/הֶם֙ כָּלכָּל א֣וֹיְבַ֔יִ/ךְא֣וֹיְבַ֔יִ/ךְ שָֽׁרְקוּ֙שָֽׁרְקוּ֙ וַ/יַּֽחַרְקוּוַ/יַּֽחַרְקוּ שֵׁ֔ןשֵׁ֔ן אָמְר֖וּאָמְר֖וּ בִּלָּ֑עְנוּבִּלָּ֑עְנוּ אַ֣ךְאַ֣ךְ זֶ֥הזֶ֥ה הַ/יּ֛וֹםהַ/יּ֛וֹם שֶׁ/קִּוִּינֻ֖/הוּשֶׁ/קִּוִּינֻ֖/הוּ מָצָ֥אנוּמָצָ֥אנוּ רָאִֽינוּרָאִֽינוּ
네 모든 원수들은 너를 향하여 그들의 입을 벌리며 비웃고 이를 갈며 말하기를 우리가 그를 삼켰도다 우리가 바라던 날이 과연 이 날이라 우리가 얻기도 하고 보기도 하였다 하도다
17
עָשָׂ֨העָשָׂ֨ה יְהוָ֜היְהוָ֜ה אֲשֶׁ֣ראֲשֶׁ֣ר זָמָ֗םזָמָ֗ם בִּצַּ֤עבִּצַּ֤ע אֶמְרָת/וֹ֙אֶמְרָת/וֹ֙ צִוָּ֣הצִוָּ֣ה מִֽ/ימֵימִֽ/ימֵי קֶ֔דֶםקֶ֔דֶם הָרַ֖סהָרַ֖ס וְ/לֹ֣אוְ/לֹ֣א חָמָ֑לחָמָ֑ל וַ/יְשַׂמַּ֤חוַ/יְשַׂמַּ֤ח עָלַ֨יִ/ךְ֙עָלַ֨יִ/ךְ֙ אוֹיֵ֔באוֹיֵ֔ב הֵרִ֖יםהֵרִ֖ים קֶ֥רֶןקֶ֥רֶן צָרָֽיִ/ךְצָרָֽיִ/ךְ
여호와께서 이미 정하신 일을 행하시고 옛날에 명령하신 말씀을 다 이루셨음이여 긍휼히 여기지 아니하시고 무너뜨리사 원수가 너로 말미암아 즐거워하게 하며 네 대적자들의 뿔로 높이 들리게 하셨도다
18
צָעַ֥קצָעַ֥ק לִבָּ֖/םלִבָּ֖/ם אֶלאֶל אֲדֹנָ֑/יאֲדֹנָ֑/י חוֹמַ֣תחוֹמַ֣ת בַּתבַּת צִ֠יּוֹןצִ֠יּוֹן הוֹרִ֨ידִיהוֹרִ֨ידִי כַ/נַּ֤חַלכַ/נַּ֤חַל דִּמְעָה֙דִּמְעָה֙ יוֹמָ֣םיוֹמָ֣ם וָ/לַ֔יְלָהוָ/לַ֔יְלָה אַֽלאַֽל תִּתְּנִ֤יתִּתְּנִ֤י פוּגַת֙פוּגַת֙ לָ֔/ךְלָ֔/ךְ אַלאַל תִּדֹּ֖םתִּדֹּ֖ם עֵינֵֽ/ךְעֵינֵֽ/ךְ
그들의 마음이 주를 향하여 부르짖기를 딸 시온의 성벽아 너는 밤낮으로 눈물을 강처럼 흘릴지어다 스스로 쉬지 말고 네 눈동자를 쉬게 하지 말지어다
19
ק֣וּמִיק֣וּמִי רֹ֣נִּירֹ֣נִּי ב/לילב/ליל לְ/רֹאשׁ֙לְ/רֹאשׁ֙ אַשְׁמֻר֔וֹתאַשְׁמֻר֔וֹת שִׁפְכִ֤ישִׁפְכִ֤י כַ/מַּ֨יִם֙כַ/מַּ֨יִם֙ לִבֵּ֔/ךְלִבֵּ֔/ךְ נֹ֖כַחנֹ֖כַח פְּנֵ֣יפְּנֵ֣י אֲדֹנָ֑/יאֲדֹנָ֑/י שְׂאִ֧ישְׂאִ֧י אֵלָ֣י/ואֵלָ֣י/ו כַּפַּ֗יִ/ךְכַּפַּ֗יִ/ךְ עַלעַל נֶ֨פֶשׁ֙נֶ֨פֶשׁ֙ עֽוֹלָלַ֔יִ/ךְעֽוֹלָלַ֔יִ/ךְ הָ/עֲטוּפִ֥יםהָ/עֲטוּפִ֥ים בְּ/רָעָ֖בבְּ/רָעָ֖ב בְּ/רֹ֥אשׁבְּ/רֹ֥אשׁ כָּלכָּל חוּצֽוֹתחוּצֽוֹת
초저녁에 일어나 부르짖을지어다 네 마음을 주의 얼굴 앞에 물 쏟듯 할지어다 각 길 어귀에서 주려 기진한 네 어린 자녀들의 생명을 위하여 주를 향하여 손을 들지어다 하였도다
20
רְאֵ֤הרְאֵ֤ה יְהוָה֙יְהוָה֙ וְֽ/הַבִּ֔יטָ/הוְֽ/הַבִּ֔יטָ/ה לְ/מִ֖ילְ/מִ֖י עוֹלַ֣לְתָּעוֹלַ֣לְתָּ כֹּ֑הכֹּ֑ה אִםאִם תֹּאכַ֨לְנָהתֹּאכַ֨לְנָה נָשִׁ֤יםנָשִׁ֤ים פִּרְיָ/ם֙פִּרְיָ/ם֙ עֹלֲלֵ֣יעֹלֲלֵ֣י טִפֻּחִ֔יםטִפֻּחִ֔ים יֵהָרֵ֛גיֵהָרֵ֛ג בְּ/מִקְדַּ֥שׁבְּ/מִקְדַּ֥שׁ אֲדֹנָ֖/יאֲדֹנָ֖/י כֹּהֵ֥ןכֹּהֵ֥ן וְ/נָבִֽיאוְ/נָבִֽיא
여호와여 보시옵소서 주께서 누구에게 이같이 행하셨는지요 여인들이 어찌 자기 열매 곧 그들이 낳은 아이들을 먹으오며 제사장들과 선지자들이 어찌 주의 성소에서 죽임을 당하오리이까
21
שָׁכְב֨וּשָׁכְב֨וּ לָ/אָ֤רֶץלָ/אָ֤רֶץ חוּצוֹת֙חוּצוֹת֙ נַ֣עַרנַ֣עַר וְ/זָקֵ֔ןוְ/זָקֵ֔ן בְּתוּלֹתַ֥/יבְּתוּלֹתַ֥/י וּ/בַחוּרַ֖/יוּ/בַחוּרַ֖/י נָפְל֣וּנָפְל֣וּ בֶ/חָ֑רֶבבֶ/חָ֑רֶב הָרַ֨גְתָּ֙הָרַ֨גְתָּ֙ בְּ/י֣וֹםבְּ/י֣וֹם אַפֶּ֔/ךָאַפֶּ֔/ךָ טָבַ֖חְתָּטָבַ֖חְתָּ לֹ֥אלֹ֥א חָמָֽלְתָּחָמָֽלְתָּ
늙은이와 젊은이가 다 길바닥에 엎드러졌사오며 내 처녀들과 내 청년들이 칼에 쓰러졌나이다 주께서 주의 진노의 날에 죽이시되 긍휼히 여기지 아니하시고 도륙하셨나이다
22
תִּקְרָא֩תִּקְרָא֩ כְ/י֨וֹםכְ/י֨וֹם מוֹעֵ֤דמוֹעֵ֤ד מְגוּרַ/י֙מְגוּרַ/י֙ מִ/סָּבִ֔יבמִ/סָּבִ֔יב וְ/לֹ֥אוְ/לֹ֥א הָיָ֛ההָיָ֛ה בְּ/י֥וֹםבְּ/י֥וֹם אַףאַף יְהוָ֖היְהוָ֖ה פָּלִ֣יטפָּלִ֣יט וְ/שָׂרִ֑ידוְ/שָׂרִ֑יד אֲשֶׁראֲשֶׁר טִפַּ֥חְתִּיטִפַּ֥חְתִּי וְ/רִבִּ֖יתִיוְ/רִבִּ֖יתִי אֹיְבִ֥/יאֹיְבִ֥/י כִלָּֽ/םכִלָּֽ/ם
주께서 내 두려운 일들을 사방에서 부르시기를 절기 때 무리를 부름같이 하셨나이다 여호와께서 진노하시는 날에는 피하거나 남은 자가 없나이다 내가 낳아 기르는 아이들을 내 원수가 다 멸하였나이다