1
וַ/יֹּ֤אמֶרוַ/יֹּ֤אמֶר דָּוִד֙דָּוִד֙ אֶלאֶל לִבּ֔/וֹלִבּ֔/וֹ עַתָּ֛העַתָּ֛ה אֶסָּפֶ֥האֶסָּפֶ֥ה יוֹםיוֹם אֶחָ֖דאֶחָ֖ד בְּ/יַדבְּ/יַד שָׁא֑וּלשָׁא֑וּל אֵֽיןאֵֽין לִ֨/ילִ֨/י ט֜וֹבט֜וֹב כִּ֣יכִּ֣י הִמָּלֵ֥טהִמָּלֵ֥ט אִמָּלֵ֣טאִמָּלֵ֣ט אֶ֣רֶץאֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֗יםפְּלִשְׁתִּ֗ים וְ/נוֹאַ֨שׁוְ/נוֹאַ֨שׁ מִמֶּ֤/נִּימִמֶּ֤/נִּי שָׁאוּל֙שָׁאוּל֙ לְ/בַקְשֵׁ֤/נִילְ/בַקְשֵׁ֤/נִי עוֹד֙עוֹד֙ בְּ/כָלבְּ/כָל גְּב֣וּלגְּב֣וּל יִשְׂרָאֵ֔ליִשְׂרָאֵ֔ל וְ/נִמְלַטְתִּ֖יוְ/נִמְלַטְתִּ֖י מִ/יָּדֽ/וֹמִ/יָּדֽ/וֹ
<다윗이 다시 아기스 왕에게 망명하다>다윗이 그 마음에 생각하기를 내가 후일에는 사울의 손에 붙잡히리니 블레셋 사람들의 땅으로 피하여 들어가는 것이 좋으리로다 사울이 이스라엘 온 영토 내에서 다시 나를 찾다가 단념하리니 내가 그의 손에서 벗어나리라 하고
2
וַ/יָּ֣קָםוַ/יָּ֣קָם דָּוִ֔דדָּוִ֔ד וַ/יַּעֲבֹ֣רוַ/יַּעֲבֹ֣ר ה֔וּאה֔וּא וְ/שֵׁשׁוְ/שֵׁשׁ מֵא֥וֹתמֵא֥וֹת אִ֖ישׁאִ֖ישׁ אֲשֶׁ֣ראֲשֶׁ֣ר עִמּ֑/וֹעִמּ֑/וֹ אֶלאֶל אָכִ֥ישׁאָכִ֥ישׁ בֶּןבֶּן מָע֖וֹךְמָע֖וֹךְ מֶ֥לֶךְמֶ֥לֶךְ גַּֽתגַּֽת
다윗이 일어나 함께 있는 사람 육백 명과 더불어 가드 왕 마옥의 아들 아기스에게로 건너가니라
3
וַ/יֵּשֶׁב֩וַ/יֵּשֶׁב֩ דָּוִ֨דדָּוִ֨ד עִםעִם אָכִ֥ישׁאָכִ֥ישׁ בְּ/גַ֛תבְּ/גַ֛ת ה֥וּאה֥וּא וַ/אֲנָשָׁ֖י/ווַ/אֲנָשָׁ֖י/ו אִ֣ישׁאִ֣ישׁ וּ/בֵית֑/וֹוּ/בֵית֑/וֹ דָּוִד֙דָּוִד֙ וּ/שְׁתֵּ֣יוּ/שְׁתֵּ֣י נָשָׁ֔י/ונָשָׁ֔י/ו אֲחִינֹ֨עַם֙אֲחִינֹ֨עַם֙ הַ/יִּזְרְעֵאלִ֔יתהַ/יִּזְרְעֵאלִ֔ית וַ/אֲבִיגַ֥יִלוַ/אֲבִיגַ֥יִל אֵֽשֶׁתאֵֽשֶׁת נָבָ֖לנָבָ֖ל הַֽ/כַּרְמְלִֽיתהַֽ/כַּרְמְלִֽית
다윗과 그의 사람들이 저마다 가족을 거느리고 가드에서 아기스와 동거하였는데 다윗이 그의 두 아내 이스르엘 여자 아히노암과 나발의 아내였던 갈멜 여자 아비가일과 함께 하였더니
4
וַ/יֻּגַּ֣דוַ/יֻּגַּ֣ד לְ/שָׁא֔וּללְ/שָׁא֔וּל כִּֽיכִּֽי בָרַ֥חבָרַ֥ח דָּוִ֖דדָּוִ֖ד גַּ֑תגַּ֑ת וְ/לֹֽאוְ/לֹֽא יוסףיוסף ע֖וֹדע֖וֹד לְ/בַקְשֽׁ/וֹלְ/בַקְשֽׁ/וֹ
다윗이 가드에 도망한 것을 어떤 사람이 사울에게 전하매 사울이 다시는 그를 수색하지 아니하니라
5
וַ/יֹּ֨אמֶרוַ/יֹּ֨אמֶר דָּוִ֜דדָּוִ֜ד אֶלאֶל אָכִ֗ישׁאָכִ֗ישׁ אִםאִם נָא֩נָא֩ מָצָ֨אתִימָצָ֨אתִי חֵ֤ןחֵ֤ן בְּ/עֵינֶ֨י/ךָ֙בְּ/עֵינֶ֨י/ךָ֙ יִתְּנוּיִתְּנוּ לִ֣/ילִ֣/י מָק֗וֹםמָק֗וֹם בְּ/אַחַ֛תבְּ/אַחַ֛ת עָרֵ֥יעָרֵ֥י הַ/שָּׂדֶ֖ההַ/שָּׂדֶ֖ה וְ/אֵ֣שְׁבָהוְ/אֵ֣שְׁבָה שָּׁ֑םשָּׁ֑ם וְ/לָ֨/מָּהוְ/לָ֨/מָּה יֵשֵׁ֧ביֵשֵׁ֧ב עַבְדְּ/ךָ֛עַבְדְּ/ךָ֛ בְּ/עִ֥ירבְּ/עִ֥יר הַ/מַּמְלָכָ֖ההַ/מַּמְלָכָ֖ה עִמָּֽ/ךְעִמָּֽ/ךְ
다윗이 아기스에게 이르되 바라건대 내가 당신께 은혜를 입었다면 지방 성읍 가운데 한 곳을 내게 주어 내가 살게 하소서 당신의 종이 어찌 당신과 함께 왕도에 살리이까 하니
6
וַ/יִּתֶּןוַ/יִּתֶּן ל֥/וֹל֥/וֹ אָכִ֛ישׁאָכִ֛ישׁ בַּ/יּ֥וֹםבַּ/יּ֥וֹם הַ/ה֖וּאהַ/ה֖וּא אֶתאֶת צִֽקְלָ֑גצִֽקְלָ֑ג לָ/כֵ֞ןלָ/כֵ֞ן הָיְתָ֤ההָיְתָ֤ה צִֽקְלַג֙צִֽקְלַג֙ לְ/מַלְכֵ֣ילְ/מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֔היְהוּדָ֔ה עַ֖דעַ֖ד הַ/יּ֥וֹםהַ/יּ֥וֹם הַ/זֶּֽההַ/זֶּֽה
아기스가 그 날에 시글락을 그에게 주었으므로 시글락이 오늘까지 유다 왕에게 속하니라
7
וַֽ/יְהִי֙וַֽ/יְהִי֙ מִסְפַּ֣רמִסְפַּ֣ר הַ/יָּמִ֔יםהַ/יָּמִ֔ים אֲשֶׁראֲשֶׁר יָשַׁ֥ביָשַׁ֥ב דָּוִ֖דדָּוִ֖ד בִּ/שְׂדֵ֣הבִּ/שְׂדֵ֣ה פְלִשְׁתִּ֑יםפְלִשְׁתִּ֑ים יָמִ֖יםיָמִ֖ים וְ/אַרְבָּעָ֥הוְ/אַרְבָּעָ֥ה חֳדָשִֽׁיםחֳדָשִֽׁים
다윗이 블레셋 사람들의 지방에 산 날 수는 일 년 사 개월이었더라
8
וַ/יַּ֤עַלוַ/יַּ֤עַל דָּוִד֙דָּוִד֙ וַֽ/אֲנָשָׁ֔י/ווַֽ/אֲנָשָׁ֔י/ו וַֽ/יִּפְשְׁט֛וּוַֽ/יִּפְשְׁט֛וּ אֶלאֶל הַ/גְּשׁוּרִ֥יהַ/גְּשׁוּרִ֥י ו/ה/גרזיו/ה/גרזי וְ/הָ/עֲמָלֵקִ֑יוְ/הָ/עֲמָלֵקִ֑י כִּ֣יכִּ֣י הֵ֜נָּההֵ֜נָּה יֹשְׁב֤וֹתיֹשְׁב֤וֹת הָ/אָ֨רֶץ֙הָ/אָ֨רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ראֲשֶׁ֣ר מֵֽ/עוֹלָ֔םמֵֽ/עוֹלָ֔ם בּוֹאֲ/ךָ֥בּוֹאֲ/ךָ֥ שׁ֖וּרָ/השׁ֖וּרָ/ה וְ/עַדוְ/עַד אֶ֥רֶץאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִםמִצְרָֽיִם
다윗과 그의 사람들이 올라가서 그술 사람과 기르스 사람과 아말렉 사람을 침노하였으니 그들은 옛적부터 술과 애굽 땅으로 지나가는 지방의 주민이라
9
וְ/הִכָּ֤הוְ/הִכָּ֤ה דָוִד֙דָוִד֙ אֶתאֶת הָ/אָ֔רֶץהָ/אָ֔רֶץ וְ/לֹ֥אוְ/לֹ֥א יְחַיֶּ֖היְחַיֶּ֖ה אִ֣ישׁאִ֣ישׁ וְ/אִשָּׁ֑הוְ/אִשָּׁ֑ה וְ/לָקַח֩וְ/לָקַח֩ צֹ֨אןצֹ֨אן וּ/בָקָ֜רוּ/בָקָ֜ר וַ/חֲמֹרִ֤יםוַ/חֲמֹרִ֤ים וּ/גְמַלִּים֙וּ/גְמַלִּים֙ וּ/בְגָדִ֔יםוּ/בְגָדִ֔ים וַ/יָּ֖שָׁבוַ/יָּ֖שָׁב וַ/יָּבֹ֥אוַ/יָּבֹ֥א אֶלאֶל אָכִֽישׁאָכִֽישׁ
다윗이 그 땅을 쳐서 남녀를 살려두지 아니하고 양과 소와 나귀와 낙타와 의복을 빼앗아 가지고 돌아와 아기스에게 이르매
10
וַ/יֹּ֣אמֶרוַ/יֹּ֣אמֶר אָכִ֔ישׁאָכִ֔ישׁ אַלאַל פְּשַׁטְתֶּ֖םפְּשַׁטְתֶּ֖ם הַ/יּ֑וֹםהַ/יּ֑וֹם דָּוִ֗דדָּוִ֗ד עַלעַל נֶ֤גֶבנֶ֤גֶב יְהוּדָה֙יְהוּדָה֙ וְ/עַלוְ/עַל נֶ֣גֶבנֶ֣גֶב הַ/יַּרְחְמְאֵלִ֔יהַ/יַּרְחְמְאֵלִ֔י וְ/אֶלוְ/אֶל נֶ֖גֶבנֶ֖גֶב הַ/קֵּינִֽיהַ/קֵּינִֽי
아기스가 이르되 너희가 오늘은 누구를 침노하였느냐 하니 다윗이 이르되 유다 네겝과 여라무엘 사람의 네겝과 겐 사람의 네겝이니이다 하였더라
11
וְ/אִ֨ישׁוְ/אִ֨ישׁ וְ/אִשָּׁ֜הוְ/אִשָּׁ֜ה לֹֽאלֹֽא יְחַיֶּ֣היְחַיֶּ֣ה דָוִ֗דדָוִ֗ד לְ/הָבִ֥יאלְ/הָבִ֥יא גַת֙גַת֙ לֵ/אמֹ֔רלֵ/אמֹ֔ר פֶּןפֶּן יַגִּ֥דוּיַגִּ֥דוּ עָלֵ֖י/נוּעָלֵ֖י/נוּ לֵ/אמֹ֑רלֵ/אמֹ֑ר כֹּֽהכֹּֽה עָשָׂ֤העָשָׂ֤ה דָוִד֙דָוִד֙ וְ/כֹ֣הוְ/כֹ֣ה מִשְׁפָּט֔/וֹמִשְׁפָּט֔/וֹ כָּלכָּל הַ֨/יָּמִ֔יםהַ֨/יָּמִ֔ים אֲשֶׁ֥ראֲשֶׁ֥ר יָשַׁ֖ביָשַׁ֖ב בִּ/שְׂדֵ֥הבִּ/שְׂדֵ֥ה פְלִשְׁתִּֽיםפְלִשְׁתִּֽים
다윗이 그 남녀를 살려서 가드로 데려가지 아니한 것은 그의 생각에 그들이 우리에게 대하여 이르기를 다윗이 행한 일이 이러하니라 하여 블레셋 사람들의 지방에 거주하는 동안에 이같이 행하는 습관이 있었다 할까 두려워함이었더라
12
וַ/יַּאֲמֵ֥ןוַ/יַּאֲמֵ֥ן אָכִ֖ישׁאָכִ֖ישׁ בְּ/דָוִ֣דבְּ/דָוִ֣ד לֵ/אמֹ֑רלֵ/אמֹ֑ר הַבְאֵ֤שׁהַבְאֵ֤שׁ הִבְאִישׁ֙הִבְאִישׁ֙ בְּ/עַמּ֣/וֹבְּ/עַמּ֣/וֹ בְ/יִשְׂרָאֵ֔לבְ/יִשְׂרָאֵ֔ל וְ/הָ֥יָהוְ/הָ֥יָה לִ֖/ילִ֖/י לְ/עֶ֥בֶדלְ/עֶ֥בֶד עוֹלָֽםעוֹלָֽם
아기스가 다윗을 믿고 말하기를 다윗이 자기 백성 이스라엘에게 심히 미움을 받게 되었으니 그는 영원히 내 부하가 되리라고 생각하니라