1
וַ/יִּבְרַ֣חוַ/יִּבְרַ֣ח דָּוִ֔דדָּוִ֔ד מ/נוותמ/נוות בָּ/רָמָ֑הבָּ/רָמָ֑ה וַ/יָּבֹ֞אוַ/יָּבֹ֞א וַ/יֹּ֣אמֶרוַ/יֹּ֣אמֶר לִ/פְנֵ֣ילִ/פְנֵ֣י יְהוֹנָתָ֗ןיְהוֹנָתָ֗ן מֶ֤המֶ֤ה עָשִׂ֨יתִי֙עָשִׂ֨יתִי֙ מֶֽהמֶֽה עֲוֺנִ֤/יעֲוֺנִ֤/י וּ/מֶֽהוּ/מֶֽה חַטָּאתִ/י֙חַטָּאתִ/י֙ אָבִ֔י/ךָאָבִ֔י/ךָ כִּ֥יכִּ֥י מְבַקֵּ֖שׁמְבַקֵּ֖שׁ אֶתאֶת נַפְשִֽׁ/ינַפְשִֽׁ/י
<요나단이 다윗의 탈출을 도와 주다>다윗이 라마 나욧에서 도망하여 요나단에게 이르되 내가 무엇을 하였으며 내 죄악이 무엇이며 네 아버지 앞에서 내 죄가 무엇이기에 그가 내 생명을 찾느냐
2
וַ/יֹּ֨אמֶרוַ/יֹּ֨אמֶר ל֣/וֹל֣/וֹ חָלִילָ/ה֮חָלִילָ/ה֮ לֹ֣אלֹ֣א תָמוּת֒תָמוּת֒ הִנֵּ֡ההִנֵּ֡ה ל/ול/ו עשהעשה אָבִ֜/יאָבִ֜/י דָּבָ֣רדָּבָ֣ר גָּד֗וֹלגָּד֗וֹל א֚וֹא֚וֹ קָטֹ֔ןקָטֹ֔ן וְ/לֹ֥אוְ/לֹ֥א יִגְלֶ֖היִגְלֶ֖ה אֶתאֶת אָזְנִ֑/יאָזְנִ֑/י וּ/מַדּוּעַ֩וּ/מַדּוּעַ֩ יַסְתִּ֨יריַסְתִּ֨יר אָבִ֥/יאָבִ֥/י מִמֶּ֛/נִּימִמֶּ֛/נִּי הַ/דָּבָ֥רהַ/דָּבָ֥ר הַ/זֶּ֖ההַ/זֶּ֖ה אֵ֥יןאֵ֥ין זֹֽאתזֹֽאת
요나단이 그에게 이르되 결단코 아니라 네가 죽지 아니하리라 내 아버지께서 크고 작은 일을 내게 알리지 아니하고는 행하지 아니하나니 내 아버지께서 어찌하여 이 일은 내게 숨기리요 그렇지 아니하니라
3
וַ/יִּשָּׁבַ֨עוַ/יִּשָּׁבַ֨ע ע֜וֹדע֜וֹד דָּוִ֗דדָּוִ֗ד וַ/יֹּ֨אמֶר֙וַ/יֹּ֨אמֶר֙ יָדֹ֨עַיָדֹ֨עַ יָדַ֜עיָדַ֜ע אָבִ֗י/ךָאָבִ֗י/ךָ כִּֽיכִּֽי מָצָ֤אתִימָצָ֤אתִי חֵן֙חֵן֙ בְּ/עֵינֶ֔י/ךָבְּ/עֵינֶ֔י/ךָ וַ/יֹּ֛אמֶרוַ/יֹּ֛אמֶר אַלאַל יֵֽדַעיֵֽדַע זֹ֥אתזֹ֥את יְהוֹנָתָ֖ןיְהוֹנָתָ֖ן פֶּןפֶּן יֵֽעָצֵ֑ביֵֽעָצֵ֑ב וְ/אוּלָ֗םוְ/אוּלָ֗ם חַיחַי יְהוָה֙יְהוָה֙ וְ/חֵ֣יוְ/חֵ֣י נַפְשֶׁ֔/ךָנַפְשֶׁ֔/ךָ כִּ֣יכִּ֣י כְ/פֶ֔שַׂעכְ/פֶ֔שַׂע בֵּינִ֖/יבֵּינִ֖/י וּ/בֵ֥יןוּ/בֵ֥ין הַ/מָּֽוֶתהַ/מָּֽוֶת
다윗이 또 맹세하여 이르되 내가 네게 은혜 받은 줄을 네 아버지께서 밝히 알고 스스로 이르기를 요나단이 슬퍼할까 두려운즉 그에게 이것을 알리지 아니 하리라 함이니라 그러나 진실로 여호와의 살아 계심과 네 생명을 두고 맹세하노니 나와 죽음의 사이는 한 걸음 뿐이니라
4
וַ/יֹּ֥אמֶרוַ/יֹּ֥אמֶר יְהוֹנָתָ֖ןיְהוֹנָתָ֖ן אֶלאֶל דָּוִ֑דדָּוִ֑ד מַהמַה תֹּאמַ֥רתֹּאמַ֥ר נַפְשְׁ/ךָ֖נַפְשְׁ/ךָ֖ וְ/אֶֽעֱשֶׂהוְ/אֶֽעֱשֶׂה לָּֽ/ךְלָּֽ/ךְ
요나단이 다윗에게 이르되 네 마음의 소원이 무엇이든지 내가 너를 위하여 그것을 이루리라
5
וַ/יֹּ֨אמֶרוַ/יֹּ֨אמֶר דָּוִ֜דדָּוִ֜ד אֶלאֶל יְהוֹנָתָ֗ןיְהוֹנָתָ֗ן הִֽנֵּההִֽנֵּה חֹ֨דֶשׁ֙חֹ֨דֶשׁ֙ מָחָ֔רמָחָ֔ר וְ/אָנֹכִ֛יוְ/אָנֹכִ֛י יָשֹׁביָשֹׁב אֵשֵׁ֥באֵשֵׁ֥ב עִםעִם הַ/מֶּ֖לֶךְהַ/מֶּ֖לֶךְ לֶ/אֱכ֑וֹללֶ/אֱכ֑וֹל וְ/שִׁלַּחְתַּ֨/נִי֙וְ/שִׁלַּחְתַּ֨/נִי֙ וְ/נִסְתַּרְתִּ֣יוְ/נִסְתַּרְתִּ֣י בַ/שָּׂדֶ֔הבַ/שָּׂדֶ֔ה עַ֖דעַ֖ד הָ/עֶ֥רֶבהָ/עֶ֥רֶב הַ/שְּׁלִשִֽׁיתהַ/שְּׁלִשִֽׁית
다윗이 요나단에게 이르되 내일은 초하루인즉 내가 마땅히 왕을 모시고 앉아 식사를 하여야 할 것이나 나를 보내어 셋째 날 저녁까지 들에 숨게 하고
6
אִםאִם פָּקֹ֥דפָּקֹ֥ד יִפְקְדֵ֖/נִייִפְקְדֵ֖/נִי אָבִ֑י/ךָאָבִ֑י/ךָ וְ/אָמַרְתָּ֗וְ/אָמַרְתָּ֗ נִשְׁאֹל֩נִשְׁאֹל֩ נִשְׁאַ֨לנִשְׁאַ֨ל מִמֶּ֤/נִּימִמֶּ֤/נִּי דָוִד֙דָוִד֙ לָ/רוּץ֙לָ/רוּץ֙ בֵּֽיתבֵּֽית לֶ֣חֶםלֶ֣חֶם עִיר֔/וֹעִיר֔/וֹ כִּ֣יכִּ֣י זֶ֧בַחזֶ֧בַח הַ/יָּמִ֛יםהַ/יָּמִ֛ים שָׁ֖םשָׁ֖ם לְ/כָללְ/כָל הַ/מִּשְׁפָּחָֽההַ/מִּשְׁפָּחָֽה
네 아버지께서 만일 나에 대하여 자세히 묻거든 그 때에 너는 말하기를 다윗이 자기 성읍 베들레헴으로 급히 가기를 내게 허락하라 간청하였사오니 이는 온 가족을 위하여 거기서 매년제를 드릴 때가 됨이니이다 하라
7
אִםאִם כֹּ֥הכֹּ֥ה יֹאמַ֛ריֹאמַ֛ר ט֖וֹבט֖וֹב שָׁל֣וֹםשָׁל֣וֹם לְ/עַבְדֶּ֑/ךָלְ/עַבְדֶּ֑/ךָ וְ/אִםוְ/אִם חָרֹ֤החָרֹ֤ה יֶֽחֱרֶה֙יֶֽחֱרֶה֙ ל֔/וֹל֔/וֹ דַּ֕עדַּ֕ע כִּֽיכִּֽי כָלְתָ֥הכָלְתָ֥ה הָ/רָעָ֖ההָ/רָעָ֖ה מֵ/עִמּֽ/וֹמֵ/עִמּֽ/וֹ
그의 말이 좋다 하면 네 종이 평안하려니와 그가 만일 노하면 나를 해하려고 결심한 줄을 알지니
8
וְ/עָשִׂ֤יתָוְ/עָשִׂ֤יתָ חֶ֨סֶד֙חֶ֨סֶד֙ עַלעַל עַבְדֶּ֔/ךָעַבְדֶּ֔/ךָ כִּ֚יכִּ֚י בִּ/בְרִ֣יתבִּ/בְרִ֣ית יְהוָ֔היְהוָ֔ה הֵבֵ֥אתָהֵבֵ֥אתָ אֶֽתאֶֽת עַבְדְּ/ךָ֖עַבְדְּ/ךָ֖ עִמָּ֑/ךְעִמָּ֑/ךְ וְ/אִםוְ/אִם יֶשׁיֶשׁ בִּ֤/יבִּ֤/י עָוֺן֙עָוֺן֙ הֲמִיתֵ֣/נִיהֲמִיתֵ֣/נִי אַ֔תָּהאַ֔תָּה וְ/עַדוְ/עַד אָבִ֖י/ךָאָבִ֖י/ךָ לָ/מָּהלָ/מָּה זֶּ֥הזֶּ֥ה תְבִיאֵֽ/נִיתְבִיאֵֽ/נִי
그런즉 바라건대 네 종에게 인자하게 행하라 네가 네 종에게 여호와 앞에서 너와 맹약하게 하였음이니라 그러나 내게 죄악이 있으면 네가 친히 나를 죽이라 나를 네 아버지에게로 데려갈 이유가 무엇이냐 하니라
9
וַ/יֹּ֥אמֶרוַ/יֹּ֥אמֶר יְהוֹנָתָ֖ןיְהוֹנָתָ֖ן חָלִ֣ילָ/החָלִ֣ילָ/ה לָּ֑/ךְלָּ֑/ךְ כִּ֣יכִּ֣י אִםאִם יָדֹ֣עַיָדֹ֣עַ אֵדַ֗עאֵדַ֗ע כִּֽיכִּֽי כָלְתָ֨הכָלְתָ֨ה הָ/רָעָ֜ההָ/רָעָ֜ה מֵ/עִ֤םמֵ/עִ֤ם אָבִ/י֙אָבִ/י֙ לָ/ב֣וֹאלָ/ב֣וֹא עָלֶ֔י/ךָעָלֶ֔י/ךָ וְ/לֹ֥אוְ/לֹ֥א אֹתָ֖/הּאֹתָ֖/הּ אַגִּ֥ידאַגִּ֥יד לָֽ/ךְלָֽ/ךְ
요나단이 이르되 이 일이 결코 네게 일어나지 아니하리라 내 아버지께서 너를 해치려 확실히 결심한 줄 알면 내가 네게 와서 그것을 네게 이르지 아니하겠느냐 하니
10
וַ/יֹּ֤אמֶרוַ/יֹּ֤אמֶר דָּוִד֙דָּוִד֙ אֶלאֶל יְה֣וֹנָתָ֔ןיְה֣וֹנָתָ֔ן מִ֖ימִ֖י יַגִּ֣ידיַגִּ֣יד לִ֑/ילִ֑/י א֛וֹא֛וֹ מַהמַה יַּעַנְ/ךָ֥יַּעַנְ/ךָ֥ אָבִ֖י/ךָאָבִ֖י/ךָ קָשָֽׁהקָשָֽׁה
다윗이 요나단에게 이르되 네 아버지께서 혹 엄하게 네게 대답하면 누가 그것을 내게 알리겠느냐 하더라
11
וַ/יֹּ֤אמֶרוַ/יֹּ֤אמֶר יְהֽוֹנָתָן֙יְהֽוֹנָתָן֙ אֶלאֶל דָּוִ֔דדָּוִ֔ד לְכָ֖/הלְכָ֖/ה וְ/נֵצֵ֣אוְ/נֵצֵ֣א הַ/שָּׂדֶ֑ההַ/שָּׂדֶ֑ה וַ/יֵּצְא֥וּוַ/יֵּצְא֥וּ שְׁנֵי/הֶ֖םשְׁנֵי/הֶ֖ם הַ/שָּׂדֶֽההַ/שָּׂדֶֽה
요나단이 다윗에게 이르되 오라 우리가 들로 가자 하고 두 사람이 들로 가니라
12
וַ/יֹּ֨אמֶרוַ/יֹּ֨אמֶר יְהוֹנָתָ֜ןיְהוֹנָתָ֜ן אֶלאֶל דָּוִ֗דדָּוִ֗ד יְהוָ֞היְהוָ֞ה אֱלֹהֵ֤יאֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙יִשְׂרָאֵל֙ כִּֽיכִּֽי אֶחְקֹ֣ראֶחְקֹ֣ר אֶתאֶת אָבִ֗/יאָבִ֗/י כָּ/עֵ֤תכָּ/עֵ֤ת מָחָר֙מָחָר֙ הַ/שְּׁלִשִׁ֔יתהַ/שְּׁלִשִׁ֔ית וְ/הִנֵּהוְ/הִנֵּה ט֖וֹבט֖וֹב דָּוִ֑דדָּוִ֑ד וְ/לֹֽאוְ/לֹֽא אָז֙אָז֙ אֶשְׁלַ֣חאֶשְׁלַ֣ח אֵלֶ֔י/ךָאֵלֶ֔י/ךָ וְ/גָלִ֖יתִיוְ/גָלִ֖יתִי אָזְנֶֽ/ךָאָזְנֶֽ/ךָ
요나단이 다윗에게 이르되 이스라엘의 하나님 여호와께서 증언하시거니와 내가 내일이나 모레 이맘때에 내 아버지를 살펴서 너 다윗에게 대한 의향이 선하면 내가 사람을 보내어 네게 알리지 않겠느냐
13
כֹּֽהכֹּֽה יַעֲשֶׂה֩יַעֲשֶׂה֩ יְהוָ֨היְהוָ֨ה לִֽ/יהוֹנָתָ֜ןלִֽ/יהוֹנָתָ֜ן וְ/כֹ֣הוְ/כֹ֣ה יֹסִ֗יףיֹסִ֗יף כִּֽיכִּֽי יֵיטִ֨ביֵיטִ֨ב אֶלאֶל אָבִ֤/יאָבִ֤/י אֶתאֶת הָֽ/רָעָה֙הָֽ/רָעָה֙ עָלֶ֔י/ךָעָלֶ֔י/ךָ וְ/גָלִ֨יתִי֙וְ/גָלִ֨יתִי֙ אָזְנֶ֔/ךָאָזְנֶ֔/ךָ וְ/שִׁלַּחְתִּ֖י/ךָוְ/שִׁלַּחְתִּ֖י/ךָ וְ/הָלַכְתָּ֣וְ/הָלַכְתָּ֣ לְ/שָׁל֑וֹםלְ/שָׁל֑וֹם וִ/יהִ֤יוִ/יהִ֤י יְהוָה֙יְהוָה֙ עִמָּ֔/ךְעִמָּ֔/ךְ כַּ/אֲשֶׁ֥רכַּ/אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ההָיָ֖ה עִםעִם אָבִֽ/יאָבִֽ/י
그러나 만일 내 아버지께서 너를 해치려 하는데도 내가 이 일을 네게 알려 주어 너를 보내어 평안히 가게 하지 아니하면 여호와께서 나 요나단에게 벌을 내리시고 또 내리시기를 원하노라 여호와께서 내 아버지와 함께 하신 것 같이 너와 함께 하시기를 원하노니
14
וְ/לֹ֖אוְ/לֹ֖א אִםאִם עוֹדֶ֣/נִּיעוֹדֶ֣/נִּי חָ֑יחָ֑י וְ/לֹֽאוְ/לֹֽא תַעֲשֶׂ֧התַעֲשֶׂ֧ה עִמָּדִ֛/יעִמָּדִ֛/י חֶ֥סֶדחֶ֥סֶד יְהוָ֖היְהוָ֖ה וְ/לֹ֥אוְ/לֹ֥א אָמֽוּתאָמֽוּת
너는 내가 사는 날 동안에 여호와의 인자하심을 내게 베풀어서 나를 죽지 않게 할 뿐 아니라
15
וְ/לֹֽאוְ/לֹֽא תַכְרִ֧תתַכְרִ֧ת אֶֽתאֶֽת חַסְדְּ/ךָ֛חַסְדְּ/ךָ֛ מֵ/עִ֥םמֵ/עִ֥ם בֵּיתִ֖/יבֵּיתִ֖/י עַדעַד עוֹלָ֑םעוֹלָ֑ם וְ/לֹ֗אוְ/לֹ֗א בְּ/הַכְרִ֤תבְּ/הַכְרִ֤ת יְהוָה֙יְהוָה֙ אֶתאֶת אֹיְבֵ֣יאֹיְבֵ֣י דָוִ֔דדָוִ֔ד אִ֕ישׁאִ֕ישׁ מֵ/עַ֖למֵ/עַ֖ל פְּנֵ֥יפְּנֵ֥י הָ/אֲדָמָֽההָ/אֲדָמָֽה
여호와께서 너 다윗의 대적들을 지면에서 다 끊어 버리신 때에도 너는 네 인자함을 내 집에서 영원히 끊어 버리지 말라 하고
16
וַ/יִּכְרֹ֥תוַ/יִּכְרֹ֥ת יְהוֹנָתָ֖ןיְהוֹנָתָ֖ן עִםעִם בֵּ֣יתבֵּ֣ית דָּוִ֑דדָּוִ֑ד וּ/בִקֵּ֣שׁוּ/בִקֵּ֣שׁ יְהוָ֔היְהוָ֔ה מִ/יַּ֖דמִ/יַּ֖ד אֹיְבֵ֥יאֹיְבֵ֥י דָוִֽדדָוִֽד
이에 요나단이 다윗의 집과 언약하기를 여호와께서는 다윗의 대적들을 치실지어다 하니라
17
וַ/יּ֤וֹסֶףוַ/יּ֤וֹסֶף יְהֽוֹנָתָן֙יְהֽוֹנָתָן֙ לְ/הַשְׁבִּ֣יעַלְ/הַשְׁבִּ֣יעַ אֶתאֶת דָּוִ֔דדָּוִ֔ד בְּ/אַהֲבָת֖/וֹבְּ/אַהֲבָת֖/וֹ אֹת֑/וֹאֹת֑/וֹ כִּֽיכִּֽי אַהֲבַ֥תאַהֲבַ֥ת נַפְשׁ֖/וֹנַפְשׁ֖/וֹ אֲהֵבֽ/וֹאֲהֵבֽ/וֹ
다윗에 대한 요나단의 사랑이 그를 다시 맹세하게 하였으니 이는 자기 생명을 사랑함 같이 그를 사랑함이었더라
18
וַ/יֹּֽאמֶרוַ/יֹּֽאמֶר ל֥/וֹל֥/וֹ יְהוֹנָתָ֖ןיְהוֹנָתָ֖ן מָחָ֣רמָחָ֣ר חֹ֑דֶשׁחֹ֑דֶשׁ וְ/נִפְקַ֕דְתָּוְ/נִפְקַ֕דְתָּ כִּ֥יכִּ֥י יִפָּקֵ֖דיִפָּקֵ֖ד מוֹשָׁבֶֽ/ךָמוֹשָׁבֶֽ/ךָ
요나단이 다윗에게 이르되 내일은 초하루인즉 네 자리가 비므로 네가 없음을 자세히 물으실 것이라
19
וְ/שִׁלַּשְׁתָּ֙וְ/שִׁלַּשְׁתָּ֙ תֵּרֵ֣דתֵּרֵ֣ד מְאֹ֔דמְאֹ֔ד וּ/בָאתָ֙וּ/בָאתָ֙ אֶלאֶל הַ/מָּק֔וֹםהַ/מָּק֔וֹם אֲשֶׁראֲשֶׁר נִסְתַּ֥רְתָּנִסְתַּ֥רְתָּ שָּׁ֖םשָּׁ֖ם בְּ/י֣וֹםבְּ/י֣וֹם הַֽ/מַּעֲשֶׂ֑ההַֽ/מַּעֲשֶׂ֑ה וְ/יָ֣שַׁבְתָּ֔וְ/יָ֣שַׁבְתָּ֔ אֵ֖צֶלאֵ֖צֶל הָ/אֶ֥בֶןהָ/אֶ֥בֶן הָ/אָֽזֶלהָ/אָֽזֶל
너는 사흘 동안 있다가 빨리 내려가서 그 일이 있던 날에 숨었던 곳에 이르러 에셀 바위 곁에 있으라
20
וַ/אֲנִ֕יוַ/אֲנִ֕י שְׁלֹ֥שֶׁתשְׁלֹ֥שֶׁת הַ/חִצִּ֖יםהַ/חִצִּ֖ים צִדָּ֣/הצִדָּ֣/ה אוֹרֶ֑האוֹרֶ֑ה לְ/שַֽׁלַּֽחלְ/שַֽׁלַּֽח לִ֖/ילִ֖/י לְ/מַטָּרָֽהלְ/מַטָּרָֽה
내가 과녁을 쏘려 함 같이 화살 셋을 그 바위 곁에 쏘고
21
וְ/הִנֵּה֙וְ/הִנֵּה֙ אֶשְׁלַ֣חאֶשְׁלַ֣ח אֶתאֶת הַ/נַּ֔עַרהַ/נַּ֔עַר לֵ֖ךְלֵ֖ךְ מְצָ֣אמְצָ֣א הַ/חִצִּ֑יםהַ/חִצִּ֑ים אִםאִם אָמֹר֩אָמֹר֩ אֹמַ֨ראֹמַ֨ר לַ/נַּ֜עַרלַ/נַּ֜עַר הִנֵּ֥ההִנֵּ֥ה הַ/חִצִּ֣יםהַ/חִצִּ֣ים מִמְּ/ךָ֣מִמְּ/ךָ֣ וָ/הֵ֗נָּהוָ/הֵ֗נָּה קָחֶ֧/נּוּקָחֶ֧/נּוּ וָ/בֹ֛אָ/הוָ/בֹ֛אָ/ה כִּֽיכִּֽי שָׁל֥וֹםשָׁל֥וֹם לְ/ךָ֛לְ/ךָ֛ וְ/אֵ֥יןוְ/אֵ֥ין דָּבָ֖רדָּבָ֖ר חַיחַי יְהוָֽהיְהוָֽה
아이를 보내어 가서 화살을 찾으라 하며 내가 짐짓 아이에게 이르기를 보라 화살이 네 이쪽에 있으니 가져오라 하거든 너는 돌아올지니 여호와께서 살아 계심을 두고 맹세하노니 네가 평안 무사할 것이요
22
וְ/אִםוְ/אִם כֹּ֤הכֹּ֤ה אֹמַר֙אֹמַר֙ לָ/עֶ֔לֶםלָ/עֶ֔לֶם הִנֵּ֥ההִנֵּ֥ה הַ/חִצִּ֖יםהַ/חִצִּ֖ים מִמְּ/ךָ֣מִמְּ/ךָ֣ וָ/הָ֑לְאָהוָ/הָ֑לְאָה לֵ֕ךְלֵ֕ךְ כִּ֥יכִּ֥י שִֽׁלַּחֲ/ךָ֖שִֽׁלַּחֲ/ךָ֖ יְהוָֽהיְהוָֽה
만일 아이에게 이르기를 보라 화살이 네 앞쪽에 있다 하거든 네 길을 가라 여호와께서 너를 보내셨음이니라
23
וְ/הַ֨/דָּבָ֔רוְ/הַ֨/דָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ראֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְנוּדִּבַּ֖רְנוּ אֲנִ֣יאֲנִ֣י וָ/אָ֑תָּהוָ/אָ֑תָּה הִנֵּ֧ההִנֵּ֧ה יְהוָ֛היְהוָ֛ה בֵּינִ֥/יבֵּינִ֥/י וּ/בֵינְ/ךָ֖וּ/בֵינְ/ךָ֖ עַדעַד עוֹלָֽםעוֹלָֽם
너와 내가 말한 일에 대하여는 여호와께서 너와 나 사이에 영원토록 계시느니라 하니라
24
וַ/יִּסָּתֵ֥רוַ/יִּסָּתֵ֥ר דָּוִ֖דדָּוִ֖ד בַּ/שָּׂדֶ֑הבַּ/שָּׂדֶ֑ה וַ/יְהִ֣יוַ/יְהִ֣י הַ/חֹ֔דֶשׁהַ/חֹ֔דֶשׁ וַ/יֵּ֧שֶׁבוַ/יֵּ֧שֶׁב הַ/מֶּ֛לֶךְהַ/מֶּ֛לֶךְ עלעל הַ/לֶּ֖חֶםהַ/לֶּ֖חֶם לֶ/אֱכֽוֹללֶ/אֱכֽוֹל
다윗이 들에 숨으니라 초하루가 되매 왕이 앉아 음식을 먹을 때에
25
וַ/יֵּ֣שֶׁבוַ/יֵּ֣שֶׁב הַ֠/מֶּלֶךְהַ֠/מֶּלֶךְ עַלעַל מ֨וֹשָׁב֜/וֹמ֨וֹשָׁב֜/וֹ כְּ/פַ֣עַםכְּ/פַ֣עַם בְּ/פַ֗עַםבְּ/פַ֗עַם אֶלאֶל מוֹשַׁב֙מוֹשַׁב֙ הַ/קִּ֔ירהַ/קִּ֔יר וַ/יָּ֨קָם֙וַ/יָּ֨קָם֙ יְה֣וֹנָתָ֔ןיְה֣וֹנָתָ֔ן וַ/יֵּ֥שֶׁבוַ/יֵּ֥שֶׁב אַבְנֵ֖ראַבְנֵ֖ר מִ/צַּ֣דמִ/צַּ֣ד שָׁא֑וּלשָׁא֑וּל וַ/יִּפָּקֵ֖דוַ/יִּפָּקֵ֖ד מְק֥וֹםמְק֥וֹם דָּוִֽדדָּוִֽד
왕은 평시와 같이 벽 곁 자기 자리에 앉아 있고 요나단은 서 있고 아브넬은 사울 곁에 앉아 있고 다윗의 자리는 비었더라
26
וְ/לֹֽאוְ/לֹֽא דִבֶּ֥רדִבֶּ֥ר שָׁא֛וּלשָׁא֛וּל מְא֖וּמָהמְא֖וּמָה בַּ/יּ֣וֹםבַּ/יּ֣וֹם הַ/ה֑וּאהַ/ה֑וּא כִּ֤יכִּ֤י אָמַר֙אָמַר֙ מִקְרֶ֣המִקְרֶ֣ה ה֔וּאה֔וּא בִּלְתִּ֥יבִּלְתִּ֥י טָה֛וֹרטָה֛וֹר ה֖וּאה֖וּא כִּֽיכִּֽי לֹ֥אלֹ֥א טָהֽוֹרטָהֽוֹר
그러나 그 날에는 사울이 아무 말도 하지 아니하였으니 이는 생각하기를 그에게 무슨 사고가 있어서 부정한가보다 정녕히 부정한가보다 하였음이더니
27
וַ/יְהִ֗יוַ/יְהִ֗י מִֽ/מָּחֳרַ֤תמִֽ/מָּחֳרַ֤ת הַ/חֹ֨דֶשׁ֙הַ/חֹ֨דֶשׁ֙ הַ/שֵּׁנִ֔יהַ/שֵּׁנִ֔י וַ/יִּפָּקֵ֖דוַ/יִּפָּקֵ֖ד מְק֣וֹםמְק֣וֹם דָּוִ֑דדָּוִ֑ד וַ/יֹּ֤אמֶרוַ/יֹּ֤אמֶר שָׁאוּל֙שָׁאוּל֙ אֶלאֶל יְהוֹנָתָ֣ןיְהוֹנָתָ֣ן בְּנ֔/וֹבְּנ֔/וֹ מַדּ֜וּעַמַדּ֜וּעַ לֹאלֹא בָ֧אבָ֧א בֶןבֶן יִשַׁ֛ייִשַׁ֛י גַּםגַּם תְּמ֥וֹלתְּמ֥וֹל הַ/יּ֖וֹםהַ/יּ֖וֹם הַ/לָּֽחֶםהַ/לָּֽחֶם
이튿날 곧 그 달의 둘째 날에도 다윗의 자리가 여전히 비었으므로 사울이 그의 아들 요나단에게 묻되 이새의 아들이 어찌하여 어제와 오늘 식사에 나오지 아니하느냐 하니
28
וַ/יַּ֥עַןוַ/יַּ֥עַן יְהוֹנָתָ֖ןיְהוֹנָתָ֖ן אֶתאֶת שָׁא֑וּלשָׁא֑וּל נִשְׁאֹ֨לנִשְׁאֹ֨ל נִשְׁאַ֥לנִשְׁאַ֥ל דָּוִ֛דדָּוִ֛ד מֵ/עִמָּדִ֖/ימֵ/עִמָּדִ֖/י עַדעַד בֵּ֥יתבֵּ֥ית לָֽחֶםלָֽחֶם
요나단이 사울에게 대답하되 다윗이 내게 베들레헴으로 가기를 간청하여
29
וַ/יֹּ֡אמֶרוַ/יֹּ֡אמֶר שַׁלְּחֵ֣/נִישַׁלְּחֵ֣/נִי נָ֡אנָ֡א כִּ֣יכִּ֣י זֶבַח֩זֶבַח֩ מִשְׁפָּחָ֨המִשְׁפָּחָ֨ה לָ֜/נוּלָ֜/נוּ בָּ/עִ֗ירבָּ/עִ֗יר וְ/ה֤וּאוְ/ה֤וּא צִוָּֽהצִוָּֽה לִ/י֙לִ/י֙ אָחִ֔/יאָחִ֔/י וְ/עַתָּ֗הוְ/עַתָּ֗ה אִםאִם מָצָ֤אתִימָצָ֤אתִי חֵן֙חֵן֙ בְּ/עֵינֶ֔י/ךָבְּ/עֵינֶ֔י/ךָ אִמָּ֥לְטָהאִמָּ֥לְטָה נָּ֖אנָּ֖א וְ/אֶרְאֶ֣הוְ/אֶרְאֶ֣ה אֶתאֶת אֶחָ֑/יאֶחָ֑/י עַלעַל כֵּ֣ןכֵּ֣ן לֹאלֹא בָ֔אבָ֔א אֶלאֶל שֻׁלְחַ֖ןשֻׁלְחַ֖ן הַ/מֶּֽלֶךְהַ/מֶּֽלֶךְ
이르되 원하건대 나에게 가게 하라 우리 가족이 그 성읍에서 제사할 일이 있으므로 나의 형이 내게 오기를 명령하였으니 내가 네게 사랑을 받거든 내가 가서 내 형들을 보게 하라 하였으므로 그가 왕의 식사 자리에 오지 아니하였나이다 하니
30
וַ/יִּֽחַרוַ/יִּֽחַר אַ֤ףאַ֤ף שָׁאוּל֙שָׁאוּל֙ בִּ/יה֣וֹנָתָ֔ןבִּ/יה֣וֹנָתָ֔ן וַ/יֹּ֣אמֶרוַ/יֹּ֣אמֶר ל֔/וֹל֔/וֹ בֶּֽןבֶּֽן נַעֲוַ֖תנַעֲוַ֖ת הַ/מַּרְדּ֑וּתהַ/מַּרְדּ֑וּת הֲ/ל֣וֹאהֲ/ל֣וֹא יָדַ֗עְתִּייָדַ֗עְתִּי כִּֽיכִּֽי בֹחֵ֤רבֹחֵ֤ר אַתָּה֙אַתָּה֙ לְ/בֶןלְ/בֶן יִשַׁ֔ייִשַׁ֔י לְ/בָ֨שְׁתְּ/ךָ֔לְ/בָ֨שְׁתְּ/ךָ֔ וּ/לְ/בֹ֖שֶׁתוּ/לְ/בֹ֖שֶׁת עֶרְוַ֥תעֶרְוַ֥ת אִמֶּֽ/ךָאִמֶּֽ/ךָ
사울이 요나단에게 화를 내며 그에게 이르되 패역무도한 계집의 소생아 네가 이새의 아들을 택한 것이 네 수치와 네 어미의 벌거벗은 수치 됨을 내가 어찌 알지 못하랴
31
כִּ֣יכִּ֣י כָלכָל הַ/יָּמִ֗יםהַ/יָּמִ֗ים אֲשֶׁ֤ראֲשֶׁ֤ר בֶּןבֶּן יִשַׁי֙יִשַׁי֙ חַ֣יחַ֣י עַלעַל הָ/אֲדָמָ֔ההָ/אֲדָמָ֔ה לֹ֥אלֹ֥א תִכּ֖וֹןתִכּ֖וֹן אַתָּ֣האַתָּ֣ה וּ/מַלְכוּתֶ֑/ךָוּ/מַלְכוּתֶ֑/ךָ וְ/עַתָּ֗הוְ/עַתָּ֗ה שְׁלַ֨חשְׁלַ֨ח וְ/קַ֤חוְ/קַ֤ח אֹת/וֹ֙אֹת/וֹ֙ אֵלַ֔/יאֵלַ֔/י כִּ֥יכִּ֥י בֶןבֶן מָ֖וֶתמָ֖וֶת הֽוּאהֽוּא
이새의 아들이 땅에 사는 동안은 너와 네 나라가 든든히 서지 못하리라 그런즉 이제 사람을 보내어 그를 내게로 끌어 오라 그는 죽어야 할 자이니라 한지라
32
וַ/יַּ֨עַן֙וַ/יַּ֨עַן֙ יְה֣וֹנָתָ֔ןיְה֣וֹנָתָ֔ן אֶתאֶת שָׁא֖וּלשָׁא֖וּל אָבִ֑י/ואָבִ֑י/ו וַ/יֹּ֧אמֶרוַ/יֹּ֧אמֶר אֵלָ֛י/ואֵלָ֛י/ו לָ֥/מָּהלָ֥/מָּה יוּמַ֖תיוּמַ֖ת מֶ֥המֶ֥ה עָשָֽׂהעָשָֽׂה
요나단이 그의 아버지 사울에게 대답하여 이르되 그가 죽을 일이 무엇이니이까 무엇을 행하였나이까
33
וַ/יָּ֨טֶלוַ/יָּ֨טֶל שָׁא֧וּלשָׁא֧וּל אֶֽתאֶֽת הַ/חֲנִ֛יתהַ/חֲנִ֛ית עָלָ֖י/ועָלָ֖י/ו לְ/הַכֹּת֑/וֹלְ/הַכֹּת֑/וֹ וַ/יֵּ֨דַע֙וַ/יֵּ֨דַע֙ יְה֣וֹנָתָ֔ןיְה֣וֹנָתָ֔ן כִּֽיכִּֽי כָ֥לָהכָ֥לָה הִ֛יאהִ֛יא מֵ/עִ֥םמֵ/עִ֥ם אָבִ֖י/ואָבִ֖י/ו לְ/הָמִ֥יתלְ/הָמִ֥ית אֶתאֶת דָּוִֽדדָּוִֽד
사울이 요나단에게 단창을 던져 죽이려 한지라 요나단이 그의 아버지가 다윗을 죽이기로 결심한 줄 알고
34
וַ/יָּ֧קָםוַ/יָּ֧קָם יְהוֹנָתָ֛ןיְהוֹנָתָ֛ן מֵ/עִ֥םמֵ/עִ֥ם הַ/שֻּׁלְחָ֖ןהַ/שֻּׁלְחָ֖ן בָּ/חֳרִיבָּ/חֳרִי אָ֑ףאָ֑ף וְ/לֹאוְ/לֹא אָכַ֞לאָכַ֞ל בְּ/יוֹםבְּ/יוֹם הַ/חֹ֤דֶשׁהַ/חֹ֤דֶשׁ הַ/שֵּׁנִי֙הַ/שֵּׁנִי֙ לֶ֔חֶםלֶ֔חֶם כִּ֤יכִּ֤י נֶעְצַב֙נֶעְצַב֙ אֶלאֶל דָּוִ֔דדָּוִ֔ד כִּ֥יכִּ֥י הִכְלִמ֖/וֹהִכְלִמ֖/וֹ אָבִֽי/ואָבִֽי/ו
심히 노하여 식탁에서 떠나고 그 달의 둘째 날에는 먹지 아니하였으니 이는 그의 아버지가 다윗을 욕되게 하였으므로 다윗을 위하여 슬퍼함이었더라
35
וַ/יְהִ֣יוַ/יְהִ֣י בַ/בֹּ֔קֶרבַ/בֹּ֔קֶר וַ/יֵּצֵ֧אוַ/יֵּצֵ֧א יְהוֹנָתָ֛ןיְהוֹנָתָ֛ן הַ/שָּׂדֶ֖ההַ/שָּׂדֶ֖ה לְ/מוֹעֵ֣דלְ/מוֹעֵ֣ד דָּוִ֑דדָּוִ֑ד וְ/נַ֥עַרוְ/נַ֥עַר קָטֹ֖ןקָטֹ֖ן עִמּֽ/וֹעִמּֽ/וֹ
아침에 요나단이 작은 아이를 데리고 다윗과 정한 시간에 들로 나가서
36
וַ/יֹּ֣אמֶרוַ/יֹּ֣אמֶר לְ/נַעֲר֔/וֹלְ/נַעֲר֔/וֹ רֻ֗ץרֻ֗ץ מְצָ֥אמְצָ֥א נָא֙נָא֙ אֶתאֶת הַ֣/חִצִּ֔יםהַ֣/חִצִּ֔ים אֲשֶׁ֥ראֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖יאָנֹכִ֖י מוֹרֶ֑המוֹרֶ֑ה הַ/נַּ֣עַרהַ/נַּ֣עַר רָ֔ץרָ֔ץ וְ/הֽוּאוְ/הֽוּא יָרָ֥היָרָ֥ה הַ/חֵ֖צִיהַ/חֵ֖צִי לְ/הַעֲבִרֽ/וֹלְ/הַעֲבִרֽ/וֹ
아이에게 이르되 달려가서 내가 쏘는 화살을 찾으라 하고 아이가 달려갈 때에 요나단이 화살을 그의 위로 지나치게 쏘니라
37
וַ/יָּבֹ֤אוַ/יָּבֹ֤א הַ/נַּ֨עַר֙הַ/נַּ֨עַר֙ עַדעַד מְק֣וֹםמְק֣וֹם הַ/חֵ֔צִיהַ/חֵ֔צִי אֲשֶׁ֥ראֲשֶׁ֥ר יָרָ֖היָרָ֖ה יְהוֹנָתָ֑ןיְהוֹנָתָ֑ן וַ/יִּקְרָ֨אוַ/יִּקְרָ֨א יְהוֹנָתָ֜ןיְהוֹנָתָ֜ן אַחֲרֵ֤יאַחֲרֵ֤י וַ/יֹּ֔אמֶרוַ/יֹּ֔אמֶר הֲ/ל֥וֹאהֲ/ל֥וֹא הַ/חֵ֖צִיהַ/חֵ֖צִי מִמְּ/ךָ֥מִמְּ/ךָ֥ וָ/הָֽלְאָהוָ/הָֽלְאָה
아이가 요나단이 쏜 화살 있는 곳에 이를 즈음에 요나단이 아이 뒤에서 외쳐 이르되 화살이 네 앞쪽에 있지 아니하냐 하고
38
וַ/יִּקְרָ֤אוַ/יִּקְרָ֤א יְהֽוֹנָתָן֙יְהֽוֹנָתָן֙ אַחֲרֵ֣יאַחֲרֵ֣י הַ/נַּ֔עַרהַ/נַּ֔עַר מְהֵרָ֥המְהֵרָ֥ה ח֖וּשָׁ/הח֖וּשָׁ/ה אַֽלאַֽל תַּעֲמֹ֑דתַּעֲמֹ֑ד וַ/יְלַקֵּ֞טוַ/יְלַקֵּ֞ט נַ֤עַרנַ֤עַר אֶתאֶת ה/חציה/חצי וַ/יָּבֹ֖אוַ/יָּבֹ֖א אֶלאֶל אֲדֹנָֽי/ואֲדֹנָֽי/ו
요나단이 아이 뒤에서 또 외치되 지체 말고 빨리 달음질하라 하매 요나단의 아이가 화살을 주워 가지고 주인에게로 돌아왔으나
39
וְ/הַ/נַּ֖עַרוְ/הַ/נַּ֖עַר לֹֽאלֹֽא יָדַ֣עיָדַ֣ע מְא֑וּמָהמְא֑וּמָה אַ֤ךְאַ֤ךְ יְהֽוֹנָתָן֙יְהֽוֹנָתָן֙ וְ/דָוִ֔דוְ/דָוִ֔ד יָדְע֖וּיָדְע֖וּ אֶתאֶת הַ/דָּבָֽרהַ/דָּבָֽר
그 아이는 아무것도 알지 못하고 요나단과 다윗만 그 일을 알았더라
40
וַ/יִּתֵּ֤ןוַ/יִּתֵּ֤ן יְהֽוֹנָתָן֙יְהֽוֹנָתָן֙ אֶתאֶת כֵּלָ֔י/וכֵּלָ֔י/ו אֶלאֶל הַ/נַּ֖עַרהַ/נַּ֖עַר אֲשֶׁראֲשֶׁר ל֑/וֹל֑/וֹ וַ/יֹּ֣אמֶרוַ/יֹּ֣אמֶר ל֔/וֹל֔/וֹ לֵ֖ךְלֵ֖ךְ הָבֵ֥יאהָבֵ֥יא הָ/עִֽירהָ/עִֽיר
요나단이 그의 무기를 아이에게 주며 이르되 이것을 가지고 성읍으로 가라 하니
41
הַ/נַּעַר֮הַ/נַּעַר֮ בָּא֒בָּא֒ וְ/דָוִ֗דוְ/דָוִ֗ד קָ֚םקָ֚ם מֵ/אֵ֣צֶלמֵ/אֵ֣צֶל הַ/נֶּ֔גֶבהַ/נֶּ֔גֶב וַ/יִּפֹּ֨לוַ/יִּפֹּ֨ל לְ/אַפָּ֥י/ולְ/אַפָּ֥י/ו אַ֛רְצָ/האַ֛רְצָ/ה וַ/יִּשְׁתַּ֖חוּוַ/יִּשְׁתַּ֖חוּ שָׁלֹ֣שׁשָׁלֹ֣שׁ פְּעָמִ֑יםפְּעָמִ֑ים וַֽ/יִּשְּׁק֣וּוַֽ/יִּשְּׁק֣וּ אִ֣ישׁאִ֣ישׁ אֶתאֶת רֵעֵ֗/הוּרֵעֵ֗/הוּ וַ/יִּבְכּוּ֙וַ/יִּבְכּוּ֙ רֵעֵ֔/הוּרֵעֵ֔/הוּ עַדעַד דָּוִ֖דדָּוִ֖ד הִגְדִּֽילהִגְדִּֽיל
아이가 가매 다윗이 곧 바위 남쪽에서 일어나서 땅에 엎드려 세 번 절한 후에 서로 입 맞추고 같이 울되 다윗이 더욱 심하더니
42
וַ/יֹּ֧אמֶרוַ/יֹּ֧אמֶר יְהוֹנָתָ֛ןיְהוֹנָתָ֛ן לְ/דָוִ֖דלְ/דָוִ֖ד לֵ֣ךְלֵ֣ךְ לְ/שָׁל֑וֹםלְ/שָׁל֑וֹם אֲשֶׁר֩אֲשֶׁר֩ נִשְׁבַּ֨עְנוּנִשְׁבַּ֨עְנוּ שְׁנֵ֜י/נוּשְׁנֵ֜י/נוּ אֲנַ֗חְנוּאֲנַ֗חְנוּ בְּ/שֵׁ֤םבְּ/שֵׁ֤ם יְהוָה֙יְהוָה֙ לֵ/אמֹ֔רלֵ/אמֹ֔ר יְהוָ֞היְהוָ֞ה יִֽהְיֶ֣היִֽהְיֶ֣ה בֵּינִ֣/יבֵּינִ֣/י וּ/בֵינֶ֗/ךָוּ/בֵינֶ֗/ךָ וּ/בֵ֥יןוּ/בֵ֥ין זַרְעִ֛/יזַרְעִ֛/י זַרְעֲ/ךָ֖זַרְעֲ/ךָ֖ עַדעַד עוֹלָֽםעוֹלָֽם
요나단이 다윗에게 이르되 평안히 가라 우리 두 사람이 여호와의 이름으로 맹세하여 이르기를 여호와께서 영원히 나와 너 사이에 계시고 내 자손과 네 자손 사이에 계시리라 하였느니라 하니 다윗은 일어나 떠나고 요나단은 성읍으로 들어가니라