1
וַ/יְהִ֗יוַ/יְהִ֗י כְּ/כַלֹּת/וֹ֙כְּ/כַלֹּת/וֹ֙ לְ/דַבֵּ֣רלְ/דַבֵּ֣ר אֶלאֶל שָׁא֔וּלשָׁא֔וּל וְ/נֶ֨פֶשׁ֙וְ/נֶ֨פֶשׁ֙ יְה֣וֹנָתָ֔ןיְה֣וֹנָתָ֔ן נִקְשְׁרָ֖הנִקְשְׁרָ֖ה בְּ/נֶ֣פֶשׁבְּ/נֶ֣פֶשׁ דָּוִ֑דדָּוִ֑ד ו/יאהבוו/יאהבו יְהוֹנָתָ֖ןיְהוֹנָתָ֖ן כְּ/נַפְשֽׁ/וֹכְּ/נַפְשֽׁ/וֹ
다윗이 사울에게 말하기를 마치매 요나단의 마음이 다윗의 마음과 하나가 되어 요나단이 그를 자기 생명 같이 사랑하니라
2
וַ/יִּקָּחֵ֥/הוּוַ/יִּקָּחֵ֥/הוּ שָׁא֖וּלשָׁא֖וּל בַּ/יּ֣וֹםבַּ/יּ֣וֹם הַ/ה֑וּאהַ/ה֑וּא וְ/לֹ֣אוְ/לֹ֣א נְתָנ֔/וֹנְתָנ֔/וֹ לָ/שׁ֖וּבלָ/שׁ֖וּב בֵּ֥יתבֵּ֥ית אָבִֽי/ואָבִֽי/ו
그 날에 사울은 다윗을 머무르게 하고 그의 아버지의 집으로 다시 돌아가기를 허락하지 아니하였고
3
וַ/יִּכְרֹ֧תוַ/יִּכְרֹ֧ת יְהוֹנָתָ֛ןיְהוֹנָתָ֛ן וְ/דָוִ֖דוְ/דָוִ֖ד בְּרִ֑יתבְּרִ֑ית בְּ/אַהֲבָת֥/וֹבְּ/אַהֲבָת֥/וֹ אֹת֖/וֹאֹת֖/וֹ כְּ/נַפְשֽׁ/וֹכְּ/נַפְשֽׁ/וֹ
요나단은 다윗을 자기 생명 같이 사랑하여 더불어 언약을 맺었으며
4
וַ/יִּתְפַּשֵּׁ֣טוַ/יִּתְפַּשֵּׁ֣ט יְהוֹנָתָ֗ןיְהוֹנָתָ֗ן אֶֽתאֶֽת הַ/מְּעִיל֙הַ/מְּעִיל֙ אֲשֶׁ֣ראֲשֶׁ֣ר עָלָ֔י/ועָלָ֔י/ו וַֽ/יִּתְּנֵ֖/הוּוַֽ/יִּתְּנֵ֖/הוּ לְ/דָוִ֑דלְ/דָוִ֑ד וּ/מַדָּ֕י/ווּ/מַדָּ֕י/ו וְ/עַדוְ/עַד חַרְבּ֥/וֹחַרְבּ֥/וֹ קַשְׁתּ֖/וֹקַשְׁתּ֖/וֹ חֲגֹרֽ/וֹחֲגֹרֽ/וֹ
요나단이 자기가 입었던 겉옷을 벗어 다윗에게 주었고 자기의 군복과 칼과 활과 띠도 그리하였더라
5
וַ/יֵּצֵ֨אוַ/יֵּצֵ֨א דָוִ֜דדָוִ֜ד בְּ/כֹל֩בְּ/כֹל֩ אֲשֶׁ֨ראֲשֶׁ֨ר יִשְׁלָחֶ֤/נּוּיִשְׁלָחֶ֤/נּוּ שָׁאוּל֙שָׁאוּל֙ יַשְׂכִּ֔יליַשְׂכִּ֔יל וַ/יְשִׂמֵ֣/הוּוַ/יְשִׂמֵ֣/הוּ שָׁא֔וּלשָׁא֔וּל עַ֖לעַ֖ל אַנְשֵׁ֣יאַנְשֵׁ֣י הַ/מִּלְחָמָ֑ההַ/מִּלְחָמָ֑ה וַ/יִּיטַב֙וַ/יִּיטַב֙ בְּ/עֵינֵ֣יבְּ/עֵינֵ֣י כָלכָל הָ/עָ֔םהָ/עָ֔ם וְ/גַ֕םוְ/גַ֕ם בְּ/עֵינֵ֖יבְּ/עֵינֵ֖י עַבְדֵ֥יעַבְדֵ֥י שָׁאֽוּלשָׁאֽוּל
다윗은 사울이 보내는 곳마다 가서 지혜롭게 행하매 사울이 그를 군대의 장으로 삼았더니 온 백성이 합당히 여겼고 사울의 신하들도 합당히 여겼더라
6
וַ/יְהִ֣יוַ/יְהִ֣י בְּ/בוֹאָ֗/םבְּ/בוֹאָ֗/ם בְּ/שׁ֤וּבבְּ/שׁ֤וּב דָּוִד֙דָּוִד֙ מֵ/הַכּ֣וֹתמֵ/הַכּ֣וֹת אֶתאֶת הַ/פְּלִשְׁתִּ֔יהַ/פְּלִשְׁתִּ֔י וַ/תֵּצֶ֨אנָהוַ/תֵּצֶ֨אנָה הַ/נָּשִׁ֜יםהַ/נָּשִׁ֜ים מִ/כָּלמִ/כָּל עָרֵ֤יעָרֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙יִשְׂרָאֵל֙ ל/שורל/שור וְ/הַ/מְּחֹל֔וֹתוְ/הַ/מְּחֹל֔וֹת לִ/קְרַ֖אתלִ/קְרַ֖את שָׁא֣וּלשָׁא֣וּל הַ/מֶּ֑לֶךְהַ/מֶּ֑לֶךְ בְּ/תֻפִּ֥יםבְּ/תֻפִּ֥ים בְּ/שִׂמְחָ֖הבְּ/שִׂמְחָ֖ה וּ/בְ/שָׁלִשִֽׁיםוּ/בְ/שָׁלִשִֽׁים
<사울이 다윗을 시기하다>무리가 돌아올 때 곧 다윗이 블레셋 사람을 죽이고 돌아올 때에 여인들이 이스라엘 모든 성읍에서 나와서 노래하며 춤추며 소고와 경쇠를 가지고 왕 사울을 환영하는데
7
וַֽ/תַּעֲנֶ֛ינָהוַֽ/תַּעֲנֶ֛ינָה הַ/נָּשִׁ֥יםהַ/נָּשִׁ֥ים הַֽ/מְשַׂחֲק֖וֹתהַֽ/מְשַׂחֲק֖וֹת וַ/תֹּאמַ֑רְןָוַ/תֹּאמַ֑רְןָ הִכָּ֤ההִכָּ֤ה שָׁאוּל֙שָׁאוּל֙ ב/אלפ/וב/אלפ/ו וְ/דָוִ֖דוְ/דָוִ֖ד בְּ/רִבְבֹתָֽי/ובְּ/רִבְבֹתָֽי/ו
여인들이 뛰놀며 노래하여 이르되 사울이 죽인 자는 천천이요 다윗은 만만이로다 한지라
8
וַ/יִּ֨חַרוַ/יִּ֨חַר לְ/שָׁא֜וּללְ/שָׁא֜וּל מְאֹ֗דמְאֹ֗ד וַ/יֵּ֤רַעוַ/יֵּ֤רַע בְּ/עֵינָי/ו֙בְּ/עֵינָי/ו֙ הַ/דָּבָ֣רהַ/דָּבָ֣ר הַ/זֶּ֔ההַ/זֶּ֔ה וַ/יֹּ֗אמֶרוַ/יֹּ֗אמֶר נָתְנ֤וּנָתְנ֤וּ לְ/דָוִד֙לְ/דָוִד֙ רְבָב֔וֹתרְבָב֔וֹת וְ/לִ֥/יוְ/לִ֥/י נָתְנ֖וּנָתְנ֖וּ הָ/אֲלָפִ֑יםהָ/אֲלָפִ֑ים וְ/ע֥וֹדוְ/ע֥וֹד ל֖/וֹל֖/וֹ אַ֥ךְאַ֥ךְ הַ/מְּלוּכָֽההַ/מְּלוּכָֽה
사울이 그 말에 불쾌하여 심히 노하여 이르되 다윗에게는 만만을 돌리고 내게는 천천만 돌리니 그가 더 얻을 것이 나라 말고 무엇이냐 하고
9
וַ/יְהִ֥יוַ/יְהִ֥י שָׁא֖וּלשָׁא֖וּל עוןעון אֶתאֶת דָּוִ֑דדָּוִ֑ד מֵ/הַ/יּ֥וֹםמֵ/הַ/יּ֥וֹם הַ/ה֖וּאהַ/ה֖וּא וָ/הָֽלְאָהוָ/הָֽלְאָה
그 날 후로 사울이 다윗을 주목하였더라
10
וַ/יְהִ֣יוַ/יְהִ֣י מִֽ/מָּחֳרָ֗תמִֽ/מָּחֳרָ֗ת וַ/תִּצְלַ֣חוַ/תִּצְלַ֣ח רוּחַ֩רוּחַ֩ אֱלֹהִ֨יםאֱלֹהִ֨ים רָעָ֤הרָעָ֤ה אֶלאֶל שָׁאוּל֙שָׁאוּל֙ וַ/יִּתְנַבֵּ֣אוַ/יִּתְנַבֵּ֣א בְ/תוֹךְבְ/תוֹךְ הַ/בַּ֔יִתהַ/בַּ֔יִת וְ/דָוִ֛דוְ/דָוִ֛ד מְנַגֵּ֥ןמְנַגֵּ֥ן בְּ/יָד֖/וֹבְּ/יָד֖/וֹ כְּ/י֣וֹםכְּ/י֣וֹם בְּ/י֑וֹםבְּ/י֑וֹם וְ/הַ/חֲנִ֖יתוְ/הַ/חֲנִ֖ית בְּ/יַדבְּ/יַד שָׁאֽוּלשָׁאֽוּל
그 이튿날 하나님께서 부리시는 악령이 사울에게 힘있게 내리매 그가 집안에서 정신없이 떠들어대므로 다윗이 평일과 같이 손으로 수금을 타는데 그 때에 사울의 손에 창이 있는지라
11
וַ/יָּ֤טֶלוַ/יָּ֤טֶל שָׁאוּל֙שָׁאוּל֙ אֶֽתאֶֽת הַ/חֲנִ֔יתהַ/חֲנִ֔ית וַ/יֹּ֕אמֶרוַ/יֹּ֕אמֶר אַכֶּ֥האַכֶּ֥ה בְ/דָוִ֖דבְ/דָוִ֖ד וּ/בַ/קִּ֑ירוּ/בַ/קִּ֑יר וַ/יִּסֹּ֥בוַ/יִּסֹּ֥ב דָּוִ֛דדָּוִ֛ד מִ/פָּנָ֖י/ומִ/פָּנָ֖י/ו פַּעֲמָֽיִםפַּעֲמָֽיִם
그가 스스로 이르기를 내가 다윗을 벽에 박으리라 하고 사울이 그 창을 던졌으나 다윗이 그의 앞에서 두 번 피하였더라
12
וַ/יִּרָ֥אוַ/יִּרָ֥א שָׁא֖וּלשָׁא֖וּל מִ/לִּ/פְנֵ֣ימִ/לִּ/פְנֵ֣י דָוִ֑דדָוִ֑ד כִּֽיכִּֽי הָיָ֤ההָיָ֤ה יְהוָה֙יְהוָה֙ עִמּ֔/וֹעִמּ֔/וֹ וּ/מֵ/עִ֥םוּ/מֵ/עִ֥ם סָֽרסָֽר
여호와께서 사울을 떠나 다윗과 함께 계시므로 사울이 그를 두려워한지라
13
וַ/יְסִרֵ֤/הוּוַ/יְסִרֵ֤/הוּ שָׁאוּל֙שָׁאוּל֙ מֵֽ/עִמּ֔/וֹמֵֽ/עִמּ֔/וֹ וַ/יְשִׂמֵ֥/הוּוַ/יְשִׂמֵ֥/הוּ ל֖/וֹל֖/וֹ שַׂרשַׂר אָ֑לֶףאָ֑לֶף וַ/יֵּצֵ֥אוַ/יֵּצֵ֥א וַ/יָּבֹ֖אוַ/יָּבֹ֖א לִ/פְנֵ֥ילִ/פְנֵ֥י הָ/עָֽםהָ/עָֽם
그러므로 사울이 그를 자기 곁에서 떠나게 하고 그를 천부장으로 삼으매 그가 백성 앞에 출입하며
14
וַ/יְהִ֥יוַ/יְהִ֥י דָוִ֛דדָוִ֛ד לְ/כָללְ/כָל דָּרְכָ֖/ודָּרְכָ֖/ו מַשְׂכִּ֑ילמַשְׂכִּ֑יל וַֽ/יהוָ֖הוַֽ/יהוָ֖ה עִמּֽ/וֹעִמּֽ/וֹ
다윗이 그의 모든 일을 지혜롭게 행하니라 여호와께서 그와 함께 계시니라
15
וַ/יַּ֣רְאוַ/יַּ֣רְא שָׁא֔וּלשָׁא֔וּל אֲשֶׁראֲשֶׁר ה֖וּאה֖וּא מַשְׂכִּ֣ילמַשְׂכִּ֣יל מְאֹ֑דמְאֹ֑ד וַ/יָּ֖גָרוַ/יָּ֖גָר מִ/פָּנָֽי/ומִ/פָּנָֽי/ו
사울은 다윗이 크게 지혜롭게 행함을 보고 그를 두려워하였으나
16
וְ/כָלוְ/כָל יִשְׂרָאֵל֙יִשְׂרָאֵל֙ וִ/יהוּדָ֔הוִ/יהוּדָ֔ה אֹהֵ֖באֹהֵ֖ב אֶתאֶת דָּוִ֑דדָּוִ֑ד כִּֽיכִּֽי ה֛וּאה֛וּא יוֹצֵ֥איוֹצֵ֥א וָ/בָ֖אוָ/בָ֖א לִ/פְנֵי/הֶֽםלִ/פְנֵי/הֶֽם
온 이스라엘과 유다는 다윗을 사랑하였으니 그가 자기들 앞에 출입하기 때문이었더라
17
וַ/יֹּ֨אמֶרוַ/יֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּלשָׁא֜וּל אֶלאֶל דָּוִ֗דדָּוִ֗ד הִנֵּה֩הִנֵּה֩ בִתִּ֨/יבִתִּ֨/י הַ/גְּדוֹלָ֤ההַ/גְּדוֹלָ֤ה מֵרַב֙מֵרַב֙ אֹתָ/הּ֙אֹתָ/הּ֙ אֶתֶּןאֶתֶּן לְ/ךָ֣לְ/ךָ֣ לְ/אִשָּׁ֔הלְ/אִשָּׁ֔ה אַ֚ךְאַ֚ךְ הֱיֵההֱיֵה לִּ֣/ילִּ֣/י לְ/בֶןלְ/בֶן חַ֔יִלחַ֔יִל וְ/הִלָּחֵ֖םוְ/הִלָּחֵ֖ם מִלְחֲמ֣וֹתמִלְחֲמ֣וֹת יְהוָ֑היְהוָ֑ה וְ/שָׁא֣וּלוְ/שָׁא֣וּל אָמַ֗ראָמַ֗ר אַלאַל תְּהִ֤יתְּהִ֤י יָדִ/י֙יָדִ/י֙ בּ֔/וֹבּ֔/וֹ וּ/תְהִיוּ/תְהִי ב֖/וֹב֖/וֹ יַדיַד פְּלִשְׁתִּֽיםפְּלִשְׁתִּֽים
<다윗이 사울의 사위가 되다>사울이 다윗에게 이르되 내 맏딸 메랍을 네게 아내로 주리니 오직 너는 나를 위하여 용기를 내어 여호와의 싸움을 싸우라 하니 이는 그가 생각하기를 내 손을 그에게 대지 않고 블레셋 사람들의 손을 그에게 대게 하리라 함이라
18
וַ/יֹּ֨אמֶרוַ/יֹּ֨אמֶר דָּוִ֜דדָּוִ֜ד אֶלאֶל שָׁא֗וּלשָׁא֗וּל מִ֤ימִ֤י אָֽנֹכִי֙אָֽנֹכִי֙ וּ/מִ֣יוּ/מִ֣י חַיַּ֔/יחַיַּ֔/י מִשְׁפַּ֥חַתמִשְׁפַּ֥חַת אָבִ֖/יאָבִ֖/י בְּ/יִשְׂרָאֵ֑לבְּ/יִשְׂרָאֵ֑ל כִּֽיכִּֽי אֶהְיֶ֥האֶהְיֶ֥ה חָתָ֖ןחָתָ֖ן לַ/מֶּֽלֶךְלַ/מֶּֽלֶךְ
다윗이 사울에게 이르되 내가 누구며 이스라엘 중에 내 친속이나 내 아버지의 집이 무엇이기에 내가 왕의 사위가 되리이까 하였더니
19
וַ/יְהִ֗יוַ/יְהִ֗י בְּ/עֵ֥תבְּ/עֵ֥ת תֵּ֛תתֵּ֛ת אֶתאֶת מֵרַ֥במֵרַ֥ב בַּתבַּת שָׁא֖וּלשָׁא֖וּל לְ/דָוִ֑דלְ/דָוִ֑ד וְ/הִ֧יאוְ/הִ֧יא נִתְּנָ֛הנִתְּנָ֛ה לְ/עַדְרִיאֵ֥ללְ/עַדְרִיאֵ֥ל הַ/מְּחֹלָתִ֖יהַ/מְּחֹלָתִ֖י לְ/אִשָּֽׁהלְ/אִשָּֽׁה
사울의 딸 메랍을 다윗에게 줄 시기에 므홀랏 사람 아드리엘에게 아내로 주었더라
20
וַ/תֶּאֱהַ֛בוַ/תֶּאֱהַ֛ב מִיכַ֥למִיכַ֥ל בַּתבַּת שָׁא֖וּלשָׁא֖וּל אֶתאֶת דָּוִ֑דדָּוִ֑ד וַ/יַּגִּ֣דוּוַ/יַּגִּ֣דוּ לְ/שָׁא֔וּללְ/שָׁא֔וּל וַ/יִּשַׁ֥רוַ/יִּשַׁ֥ר הַ/דָּבָ֖רהַ/דָּבָ֖ר בְּ/עֵינָֽי/ובְּ/עֵינָֽי/ו
사울의 딸 미갈이 다윗을 사랑하매 어떤 사람이 사울에게 알린지라 사울이 그 일을 좋게 여겨
21
וַ/יֹּ֨אמֶרוַ/יֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּלשָׁא֜וּל אֶתְּנֶ֤/נָּהאֶתְּנֶ֤/נָּה לּ/וֹ֙לּ/וֹ֙ וּ/תְהִיוּ/תְהִי ל֣/וֹל֣/וֹ לְ/מוֹקֵ֔שׁלְ/מוֹקֵ֔שׁ ב֖/וֹב֖/וֹ יַדיַד פְּלִשְׁתִּ֑יםפְּלִשְׁתִּ֑ים וַ/יֹּ֤אמֶרוַ/יֹּ֤אמֶר שָׁאוּל֙שָׁאוּל֙ אֶלאֶל דָּוִ֔דדָּוִ֔ד בִּ/שְׁתַּ֛יִםבִּ/שְׁתַּ֛יִם תִּתְחַתֵּ֥ןתִּתְחַתֵּ֥ן בִּ֖/יבִּ֖/י הַ/יּֽוֹםהַ/יּֽוֹם
스스로 이르되 내가 딸을 그에게 주어서 그에게 올무가 되게 하고 블레셋 사람들의 손으로 그를 치게 하리라 하고 이에 사울이 다윗에게 이르되 네가 오늘 다시 내 사위가 되리라 하니라
22
וַ/יְצַ֨ווַ/יְצַ֨ו שָׁא֜וּלשָׁא֜וּל אֶתאֶת עֲבָדָ֗/ועֲבָדָ֗/ו דַּבְּר֨וּדַּבְּר֨וּ אֶלאֶל דָּוִ֤דדָּוִ֤ד בַּ/לָּט֙בַּ/לָּט֙ לֵ/אמֹ֔רלֵ/אמֹ֔ר הִנֵּ֨ההִנֵּ֨ה חָפֵ֤ץחָפֵ֤ץ בְּ/ךָ֙בְּ/ךָ֙ הַ/מֶּ֔לֶךְהַ/מֶּ֔לֶךְ וְ/כָלוְ/כָל עֲבָדָ֖י/ועֲבָדָ֖י/ו אֲהֵב֑וּ/ךָאֲהֵב֑וּ/ךָ וְ/עַתָּ֖הוְ/עַתָּ֖ה הִתְחַתֵּ֥ןהִתְחַתֵּ֥ן בַּ/מֶּֽלֶךְבַּ/מֶּֽלֶךְ
사울이 그의 신하들에게 명령하되 너희는 다윗에게 비밀히 말하여 이르기를 보라 왕이 너를 기뻐하시고 모든 신하도 너를 사랑하나니 그런즉 네가 왕의 사위가 되는 것이 가하니라 하라
23
וַֽ/יְדַבְּר֞וּוַֽ/יְדַבְּר֞וּ עַבְדֵ֤יעַבְדֵ֤י שָׁאוּל֙שָׁאוּל֙ בְּ/אָזְנֵ֣יבְּ/אָזְנֵ֣י דָוִ֔דדָוִ֔ד אֶתאֶת הַ/דְּבָרִ֖יםהַ/דְּבָרִ֖ים הָ/אֵ֑לֶּההָ/אֵ֑לֶּה וַ/יֹּ֣אמֶרוַ/יֹּ֣אמֶר דָּוִ֗דדָּוִ֗ד הַֽ/נְקַלָּ֤ההַֽ/נְקַלָּ֤ה בְ/עֵֽינֵי/כֶם֙בְ/עֵֽינֵי/כֶם֙ הִתְחַתֵּ֣ןהִתְחַתֵּ֣ן בַּ/מֶּ֔לֶךְבַּ/מֶּ֔לֶךְ וְ/אָנֹכִ֖יוְ/אָנֹכִ֖י אִֽישׁאִֽישׁ רָ֥שׁרָ֥שׁ וְ/נִקְלֶֽהוְ/נִקְלֶֽה
사울의 신하들이 이 말을 다윗의 귀에 전하매 다윗이 이르되 왕의 사위 되는 것을 너희는 작은 일로 보느냐 나는 가난하고 천한 사람이라 한지라
24
וַ/יַּגִּ֜דוּוַ/יַּגִּ֜דוּ עַבְדֵ֥יעַבְדֵ֥י שָׁא֛וּלשָׁא֛וּל ל֖/וֹל֖/וֹ לֵ/אמֹ֑רלֵ/אמֹ֑ר כַּ/דְּבָרִ֥יםכַּ/דְּבָרִ֥ים הָ/אֵ֖לֶּההָ/אֵ֖לֶּה דִּבֶּ֥רדִּבֶּ֥ר דָּוִֽדדָּוִֽד
사울의 신하들이 사울에게 말하여 이르되 다윗이 이러이러하게 말하더이다 하니
25
וַ/יֹּ֨אמֶרוַ/יֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּלשָׁא֜וּל כֹּֽהכֹּֽה תֹאמְר֣וּתֹאמְר֣וּ לְ/דָוִ֗דלְ/דָוִ֗ד אֵֽיןאֵֽין חֵ֤פֶץחֵ֤פֶץ לַ/מֶּ֨לֶךְ֙לַ/מֶּ֨לֶךְ֙ בְּ/מֹ֔הַרבְּ/מֹ֔הַר כִּ֗יכִּ֗י בְּ/מֵאָה֙בְּ/מֵאָה֙ עָרְל֣וֹתעָרְל֣וֹת פְּלִשְׁתִּ֔יםפְּלִשְׁתִּ֔ים לְ/הִנָּקֵ֖םלְ/הִנָּקֵ֖ם בְּ/אֹיְבֵ֣יבְּ/אֹיְבֵ֣י הַ/מֶּ֑לֶךְהַ/מֶּ֑לֶךְ וְ/שָׁא֣וּלוְ/שָׁא֣וּל חָשַׁ֔בחָשַׁ֔ב לְ/הַפִּ֥יללְ/הַפִּ֥יל אֶתאֶת דָּוִ֖דדָּוִ֖ד בְּ/יַדבְּ/יַד פְּלִשְׁתִּֽיםפְּלִשְׁתִּֽים
사울이 이르되 너희는 다윗에게 이같이 말하기를 왕이 아무 것도 원하지 아니하고 다만 왕의 원수의 보복으로 블레셋 사람들의 포피 백 개를 원하신다 하라 하였으니 이는 사울의 생각에 다윗을 블레셋 사람들의 손에 죽게 하리라 함이라
26
וַ/יַּגִּ֨דוּוַ/יַּגִּ֨דוּ עֲבָדָ֤י/ועֲבָדָ֤י/ו לְ/דָוִד֙לְ/דָוִד֙ אֶתאֶת הַ/דְּבָרִ֣יםהַ/דְּבָרִ֣ים הָ/אֵ֔לֶּההָ/אֵ֔לֶּה וַ/יִּשַׁ֤רוַ/יִּשַׁ֤ר הַ/דָּבָר֙הַ/דָּבָר֙ בְּ/עֵינֵ֣יבְּ/עֵינֵ֣י דָוִ֔דדָוִ֔ד לְ/הִתְחַתֵּ֖ןלְ/הִתְחַתֵּ֖ן בַּ/מֶּ֑לֶךְבַּ/מֶּ֑לֶךְ וְ/לֹ֥אוְ/לֹ֥א מָלְא֖וּמָלְא֖וּ הַ/יָּמִֽיםהַ/יָּמִֽים
사울의 신하들이 이 말을 다윗에게 아뢰매 다윗이 왕의 사위 되는 것을 좋게 여기므로 결혼할 날이 차기 전에
27
וַ/יָּ֨קָםוַ/יָּ֨קָם דָּוִ֜דדָּוִ֜ד וַ/יֵּ֣לֶךְוַ/יֵּ֣לֶךְ ה֣וּאה֣וּא וַ/אֲנָשָׁ֗י/ווַ/אֲנָשָׁ֗י/ו וַ/יַּ֣ךְוַ/יַּ֣ךְ בַּ/פְּלִשְׁתִּים֮בַּ/פְּלִשְׁתִּים֮ מָאתַ֣יִםמָאתַ֣יִם אִישׁ֒אִישׁ֒ וַ/יָּבֵ֤אוַ/יָּבֵ֤א דָוִד֙דָוִד֙ אֶתאֶת עָרְלֹ֣תֵי/הֶ֔םעָרְלֹ֣תֵי/הֶ֔ם וַ/יְמַלְא֣וּ/םוַ/יְמַלְא֣וּ/ם לַ/מֶּ֔לֶךְלַ/מֶּ֔לֶךְ לְ/הִתְחַתֵּ֖ןלְ/הִתְחַתֵּ֖ן בַּ/מֶּ֑לֶךְבַּ/מֶּ֑לֶךְ וַ/יִּתֶּןוַ/יִּתֶּן ל֥/וֹל֥/וֹ שָׁא֛וּלשָׁא֛וּל מִיכַ֥למִיכַ֥ל בִּתּ֖/וֹבִּתּ֖/וֹ לְ/אִשָּֽׁהלְ/אִשָּֽׁה
다윗이 일어나서 그의 부하들과 함께 가서 블레셋 사람 이백 명을 죽이고 그들의 포피를 가져다가 수대로 왕께 드려 왕의 사위가 되고자 하니 사울이 그의 딸 미갈을 다윗에게 아내로 주었더라
28
וַ/יַּ֤רְאוַ/יַּ֤רְא שָׁאוּל֙שָׁאוּל֙ וַ/יֵּ֔דַעוַ/יֵּ֔דַע כִּ֥יכִּ֥י יְהוָ֖היְהוָ֖ה עִםעִם דָּוִ֑דדָּוִ֑ד וּ/מִיכַ֥לוּ/מִיכַ֥ל בַּתבַּת שָׁא֖וּלשָׁא֖וּל אֲהֵבַֽתְ/הוּאֲהֵבַֽתְ/הוּ
여호와께서 다윗과 함께 계심을 사울이 보고 알았고 사울의 딸 미갈도 그를 사랑하므로
29
וַ/יֹּ֣אסֶףוַ/יֹּ֣אסֶף שָׁא֗וּלשָׁא֗וּל לֵ/רֹ֛אלֵ/רֹ֛א מִ/פְּנֵ֥ימִ/פְּנֵ֥י דָוִ֖דדָוִ֖ד ע֑וֹדע֑וֹד וַ/יְהִ֥יוַ/יְהִ֥י שָׁא֛וּלשָׁא֛וּל אֹיֵ֥באֹיֵ֥ב אֶתאֶת דָּוִ֖דדָּוִ֖ד כָּלכָּל הַ/יָּמִֽיםהַ/יָּמִֽים
사울이 다윗을 더욱더욱 두려워하여 평생에 다윗의 대적이 되니라
30
וַ/יֵּצְא֖וּוַ/יֵּצְא֖וּ שָׂרֵ֣ישָׂרֵ֣י פְלִשְׁתִּ֑יםפְלִשְׁתִּ֑ים וַ/יְהִ֣יוַ/יְהִ֣י מִ/דֵּ֣ימִ/דֵּ֣י צֵאתָ֗/םצֵאתָ֗/ם שָׂכַ֤לשָׂכַ֤ל דָּוִד֙דָּוִד֙ מִ/כֹּל֙מִ/כֹּל֙ עַבְדֵ֣יעַבְדֵ֣י שָׁא֔וּלשָׁא֔וּל וַ/יִּיקַ֥רוַ/יִּיקַ֥ר שְׁמ֖/וֹשְׁמ֖/וֹ מְאֹֽדמְאֹֽד
블레셋 사람들의 방백들이 싸우러 나오면 그들이 나올 때마다 다윗이 사울의 모든 신하보다 더 지혜롭게 행하매 이에 그의 이름이 심히 귀하게 되니라